בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחרות ארתור רובינשטיין 2011: עכשיו ה-DVD

די-וי-די חדש מתעד את נגינתם של ששת הזוכים בתחרות ארתור רובינשטיין האחרונה, ובראשם הפסנתרן הרוסי הפנומנלי דניל טריפונוב. מנהלת התחרות, הפסנתרנית עדית צבי, מסבירה איך הרכיבה את המבחר

2תגובות

לראשונה בתולדות התחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש ארתור רובינשטיין הפיקה עמותת התחרות די-וי-די ובו מבחר ביצועים של הזוכים בפרסים. מדובר בששת הפסנתרנים שעלו לגמר בתחרות האחרונה, אביב 2011. עדית צבי, המנהלת האמנותית של העמותה, פסנתרנית ועורכת תוכניות מוסיקה ותיקה, בחרה את היצירות שנכללו באוסף. לשמחת הח"מ מדובר ביצירות סולו בלבד, אשר צולמו והוקלטו בשלבי התחרות שהתקיימו במוזיאון תל אביב, להבדיל מההופעות של הפינאליסטים עם תזמורת קאמרטה ועם הפילהרמונית בשלב הגמר.

לשוחרי אמנות הפסנתר שנכחו באולם רקנאטי, לפני חודשים אחדים, מזמן די-וי-די זה השוואה מאלפת: עד כמה ההתרשמות כעת - מכל מתחרה לעצמו ובהשוואה לעמיתיו - שונה או דומה ממה שנחווה בשעת האירוע עצמו. מדובר בעיקר בקהל שנכח בזירת ההתרחשות, שהרי היו גם מתעניינים שעקבו אחר התחרות באינטרנט (למעשה, הצילומים שנבחרו לדי-וי-די הם עותקים של מה שראו צופים אלה באמצעות האתר של העמותה). איכות הסאונד של ההקלטות גבוהה, התיעוד הוויזואלי קורקטי, גיווניו היחידים הם מעברים צפויים מתקריבים על אצבעות המנגנים לתקריבים על פניהם. תיעוד המתח ששרר באולם רק נרמז, במחיאות הכפיים.

עד כמה מצליח הדי-וי-די לשחזר את החוויה? להתרשמותי, על סמך התחרות האחרונה ועל סמך קודמותיה, חלק מהשוני בסאונד שמפיקים פסנתרנים שונים (מאותו פסנתר) - הבדל שנשמע בבירור באולם - הולך לאיבוד בהקלטה (זו כנראה מגבלה עקרונית, טכנית, של שיחזור צלילי פסנתר). מדובר, יש להדגיש, בסאונד לבדו, מה שמכנים לעתים "מגע", לא בהבדלי אינטרפרטציה. דעתה של עדית צבי שונה: באוזניה, ההבדל בסאונד נחשף בבירור גם בהקלטה.

צבי נכחה באולם רקנאטי לאורך כל התחרות, עשרות שעות, לא נמנתה עם צוות השופטים אך ציינה לעצמה הערות - בכתב - אשר סייעו לה עתה בבואה להחליט על המבחר שייכלל בדי-וי-די. "בחרתי בחיל ורעדה", היא אומרת, "יצירות שלדעתי האישית מייצגות כל אחד מששת הזוכים בצורה הטובה ביותר. מלבד השיקול הזה היה צורך להתחשב בתזמון - לא יכולתי לכלול למשל את הסונטה הארוכה של ליסט, אבל חרגתי מהכלל עם ‘תמונות ילדות' של שומאן ועם השאקון של באך בעיבוד בוזוני".

מקסים ריידר

מתחילת התחרות נתפס אצלך טריפונוב כפייבוריט?

"ממש לא. שיניתי את דעתי כמה פעמים, בהתחלה הוא לא היה ראשון, בדירוג הפרטי שלי".

את מסכימה שייתכנו הבדלים בהערכת איכות נגינה, בין האזנה בדי-וי-די ובין האזנה לסאונד בלבד?

"בהחלט. שילוב אלמנט הצפייה בונה חוויה אחרת. כאשר בפעם אחת רק מאזינים ובפעם אחרת גם רואים, אותה נגינה ממש עלולה אפילו להיחשב - בטעות - כהקלטה שעשה פסנתרן אחר".

הזוכה בפרס הראשון, דניל טריפונוב (שקטף לאחר שבועות אחדים פרס ראשון גם בתחרות צ'ייקובסקי במוסקווה), מיוצג בשתי יצירות: הברקרולה של שופן ו"ואלס מפיסטו" של ליסט. נגינתו של טריפונוב התייצבה ומתייצבת כמיוחדת, הן בזמן התחרות והן בדי-וי-די. הפסנתרן הרוסי הצעיר, יליד 1991, הוא אחת התגליות החשובות בהיסטוריה של התחרות. הצטיינותו ביצירות שופן, ראש המלחינים לפסנתר, מובהקת ובולטת (בשלב הגמר של התחרות ניגן טריפונוב בין השאר את הקונצ'רטו ק' 488 של מוצרט וביצועו היה טוב, אך לא מגלה נצורות).

עדית צבי על טריפונוב ושופן: "עשיתי לעצמי בדיקה, שאני ממליצה עליה. הקשבתי לברקרולה עם טריפונוב, אחר כך עם ארתור רובינשטיין, ושאלתי את עצמי אם רובינשטיין היה אוהב את הפרשנות של דניל, שהיא הרבה יותר חופשית, ואפשר להגיד גם - ‘יותר שמאלצנדו'. יש בה פאתוס - אם כי אצל טריפונוב זה פאתוס לגמרי טבעי, והרבה יותר שימוש ברובאטי" (שינויי טמפו לזמן קצר). על כך אפשר להוסיף, לדעת הח"מ, כי ההתפעלות מטריפונוב לשמע הברקרולה לא תפסח גם על מאזינים שמעדיפים את הפרשנות ה"אצילית" יותר של רובינשטיין. צבי: "זו נגינה משכנעת, הפיסוקים שטריפונוב נוקט יוצרים תחושה של נכונות, של ‘ככה זה צריך להיות'. חוץ מזה קורנת מהנגינה אהבת מוסיקה אדירה".

כאילו רוצה לנגן בלי סוף.

"אני יודעת, מההיכרות שלי אתו, שזה לא רק כאילו. מה עוד? לא מדובר רק ביכולת טכנית חסרת גבולות כמעט - קטעים מהירים יוצאים פניניים, זורחים באוזניים - אלא במבצע שמנגן ומקשיב כמו שמנצח אמור להקשיב, עם העמקה ועם הבנה של כל הקשת הרחבה של ההרמוניה ושל הקווים המלודיים הפנימיים".

ב-14 במארס, מוסיפה צבי בשורה למזדמנים לאנגליה, יופיע טריפונוב ברסיטל באולם ויגמור בלונדון, אירוע שנערך ביוזמת עמותת רובינשטיין. הכוונה היא להקליט רסיטל זה במלואו, ולשדרו במועד קרוב באתר העמותה באינטרנט.

יומיים לפני הרסיטל של טריפונוב ייערך באולם ויגמור בלונדון רסיטל של מקבל הפרס השני בתחרות, הפסנתרן הישראלי בוריס גילטבורג. את הקונצרט הזה מארגנת רשת בי-בי-סי הלונדונית אשר גם תשדר אותו חי. עוד לפני כן, ביום חמישי השבוע, יהיה רסיטל מסקרן של גילטבורג במוזיאון תל אביב ובו יצירות מאת ליסט (הסונטה), סזאר פרנק ("פרליוד, כוראל ופוגה"), שומאן ("פרפרים"), רחמנינוב וצבי אבני.

הרסיטל של גילטבורג נערך לרגל מלאות 90 להולדתה של הפסנתרנית והמורה המיתולוגית פנינה זלצמן. גילטבורג הוא הראשון שקיבל פרס מיוחד לזכרה, שמתבטא בהופעה עם התזמורת הפילהרמונית ובהפקת דיסק, בחסות מינהל התרבות, ויוענק מדי שלוש שנים. בחירת הזוכה נקבעה בהליך מיוחד, סגור: ועדת מומחים (עדית צבי, אריה ורדי, תומר לב) בחרה שלושה מועמדים מקרב פונים רבים: אחד מהשלושה פרש בגלל מחלה; השניים שנותרו ניגנו לפני זובין מהטה, באופן פרטי, בהיכל התרבות. מהטה בחר בגילטבורג.

חזרה לדי-וי-די של תחרות רובינשטיין: כאן מיוצג בוריס גילטבורג, יליד 1984, באמצעות יצירה שהתוודע לה כבר בילדותו - עיבודו המפורסם של בוזוני לשאקון לכינור סולו של באך. עדית צבי: "בנגינת השאקון מתבטאים הצליל הנהדר של גילטבורג והבגרות האמנותית שלו. אני מכירה את נגינתו של בוריס מזמן, וההתפתחות שלו לאורך השנים מרשימה מאוד ומשקפת לא רק מוסיקליות אלא גם אישיות אינטלקטואלית רב צדדית".

איך תאפייני את נגינתו?

"פסנתרן יציב, לא פרוע, לוקח הרבה פחות חופש אינטרפרטטיווי בהשוואה לטריפונוב".

מלה או שתיים על ארבעת הנבחרים האחרים?

צבי: "איליה רשקובסקי הוא מה שנקרא ‘מנגן יפה מאוד', מין פסנתרן סלוני, אפשר להגיד, נחמד, צד יותר את הלב מאשר את האינטלקט". בדי-וי-די בחרה צבי להציג אמן רוסי זה (יליד 1984) באמצעות שלוש מזורקות של שופן ושני אינטרמצי של ברהמס. על אריק זובר, אמריקאי, יליד 1985, היא אומרת: "הנה אמן שההתרשמות החזותית ממנו עלולה להשפיע על השיפוט. כשעוצמים את העיניים ברור שהוא נשמע נהדר. עוד בזמן התחרות, כאשר זובר סיים את ‘תמונות ילדות' של שומאן - היא היצירה בביצועו שצירפתי לדי-וי-די - נשארתי עם פה פעור".

אלכסנדר מוטוזקין מופיע כאן ב"סויטה צרפתית" בסול מג'ור של באך: "ביצוע שקוף, הוא מצליח לשמור על טמפו יציב לאורך כל קטע, עם חיבור של סטקאטי ולגאטי בצורה אינטליגנטית". על הפסנתרן היפאני (יליד 1982) קוטארו פוקומה אומרת עדית צבי: "הוא בעל טכניקה מסחררת, גרם לי לשלב יצירה נוספת של ליסט, ה'לה לג'רצה' בביצועו. בחרתי להכניס גם יצירה ישראלית שניגן - הסונטה של יוסף טל".

מתבקש לציין, בהקשר זה, כי רק שלושה מתוך 36 הפסתרנים שהשתתפו בתחרות רובינשטיין הפעם בחרו בסונטה של טל, כיצירת החובה הישראלית. כל השאר העדיפו את האופציה השנייה - קטעים מתוך "חמישה קטעים לפסנתר" אופוס 34 של פאול בן חיים. אגב, לאוזן ישראלית בולטת העובדה שהפרק האטי בסונטה של טל הוא מעין ואריאציות - לא מרשימות, לטעמי - על מנגינת "הן דמה בדמי זורם" של יהודה שרת. סיכום: ביקורת יחידה על הדי-וי-די (בהנחה שהקיבולת שלו איפשרה זאת) נוגעת בוויתור על הזדמנות להביא לפחות שני ביצועים אלטרנטיביים, שונים, לאחד הקטעים של בן-חיים.

די-וי-די - מבחר מנגינת הזוכים בתחרות הבינלאומית לפסנתרנים על שם רובינשטיין, תל אביב 2011. הפצה: חנות המוסיקה שרייבר, רחוב אלנבי 63 ת"א. 6291457-03



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו