בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך מתמודדים עם "מתאוס פסיון" של באך

לנארד ברנשטיין אמר כי איש לא יכיר את כל פלאי היצירה, גם אם יקדיש לה את כל חייו. לרגל ביצועה השבוע, מסביר מנצח תזמורת קאמרטה כיצד מתמודדים עם האתגר. וגם: יצירות מופת? לא בבית ספרנו

7תגובות

בכל הנוגע בהתמודדות עם היצירות הגדולות של באך, תזמורת קאמרטה בניצוחו של אבנר בירון היא תזמורת עם קבלות. בעיקר, זכור בהקשר זה ביצוע המיסה בסי-מינור לפני שנים אחדות, עם מקהלה מבלגיה. השבוע מצטרפים אל בירון ונגניו זמרים אורחים מאנגליה - סולנים ומקהלה, לביצוע "מתאוס פסיון" ("פרשת הסבל לפי מתי") של באך, אורטוריה המספרת על סבלו של ישו וצליבתו. נגני קאמרטה והזמרים האורחים מאנגליה (מקהלת "אקדמיית הקולות האנגליים" בהדרכת טימותי בראון) מעלים כאן את היצירה שבע פעמים, השבוע ובשבוע הבא.

כבר פרק המקהלה הפותח את הפסיון, כשהוא לבדו (המלים הן "בואו בנות, עזרו לי לקונן") אוצר שפע התנסויות אמנותיות רגשיות בגודש של יצירה שלמה. לנארד ברנשטיין כינה פתיחה זו "נהר גועש ורוגש", וגם כתב - על היצירה כולה - כי "איש לא יוכל להכיר את כל פלאיה אף אם יקדיש את כל שנות חייו למחקרם". את ה"מתאוס פסיון" אפשר לפגוש ברבדים רבים, אך גם בהאזנה ראשונה - בלי התעמקות במלאכת הציור והסימול בצלילים, כגון ציור השלכת הכסף שקיבל יהודה איש קריות, ההלקאות ב"וויה דולורוזה", או תגובתם של איתני הטבע על הצליבה - היצירה מסעירה במידה שאין דומה לה. השבוע, לפני אחת החזרות האחרונות, השיב המנצח בירון על שאלות אחדות בקשר לביצוע הנוכחי.

אתה מכיר את הזמרים הסולנים שיופיעו עם קאמרטה בביצוע הפסיון?

בירון: "שמעתי את כולם - בהקלטות מקונצרטים חיים. גם במקהלה יש זמרים באיכות של סולנים".

מה אפשר לומר על הזמר תומס ווקר, שיופיע בתפקיד ה"אוונגליסט" (המספר)?

"אני יכול לומר רק שלא שמעתי הרבה טנורים כאלה. שתיים מסגולותיו הן טווח דינמי עצום ובהירות מיוחדת במינה בהגשת המלים".

אמיל סלמן

בנוסף לטנור בתפקיד האוונגליסט יופיע טנור נוסף, שישיר את האריות של הפסיון לקול זה (בירון: "זו הפקה ווקאלית אחרת מזו שנוקט האוונגליסט"), וגם האריות לאלט יופקדו בפי שניים. את "רחם נא" המפורסמת תשיר זמרת, האחרות יבקעו מגרונו של קונטרטנור.

אתם מבצעים את היצירה בכלים רגילים, מודרניים. לאסכולה הבארוקיסטית יש בכל זאת השפעה על דרכך בניצוח על באך?

"בוודאי. אני מכיר את הסגנון הזה היטב. מה שחשוב מבחינה סגנונית הוא צורת הנגינה, יותר מהצליל: פיסוקי פראזות, מיקומי ההפרדות, ההדגשות. הארטיקולציה. בכל זאת, אילו היה לנו תקציב היינו רוכשים קשתות מהתקופה הקלאסית, שהן קצרות וקלות יותר, ומשתמשים בהן". בדרך אגב, מוסיף בירון, כי לא מזמן התגלתה עדות שלפיה ויוואלדי - מלחין שנמנה עם עמודי התווך של הבארוק - ניגן דווקא בכוונון גבוה, קרוב למה שמקובל בכלים מודרניים כיום, ולא במה שמקובל כיום באסכולה הבארוקיסטית.

האם נשמע את היצירה בשלמותה, בלי קיצורים?

"יש קיצור אחד. את קטע המקהלה ‘צלבוהו' אנחנו עושים פעם אחת, לא חוזרים עליו".

מדוע, הרי לא מדובר בקטע ארוך.

"מפני שבהמשך יש מקום מאוד בעייתי מבחינת הטקסט. הנציב הרומי פילאטוס אומר לנציגי היהודים: ‘נקי אני מדם הצדיק הזה' ומקהלת היהודים עונה ‘דמו עלינו ועל בנינו'. למשפט הזה בברית החדשה היתה השפעה איומה, לדורי דורות".

יש לכאורה הצדקה להימנע מביצוע היצירה הזאת בפומבי בישראל, יותר מאשר החרמת האופרות של ואגנר.

"הלב שלי לא קל בעניין הזה. מצד שני, כשקוראים את הטקסט של הברית החדשה בתשומת לב רואים שיש בו דברים כל כך אבסורדיים! הרי פילאטוס היה עריץ, אז הוא פתאום שואל את היהודים מה לעשות, את מי לחון ואת מי לצלוב?" קריאה כזאת של הטקסט, מסיים בירון, מבהירה שלא מדובר במסמך היסטורי ועוזרת להתייחס למלים האלה במבט מלמעלה, בגישה מעין אנתרופולוגית.

אמיל סלמן

הקאנון מאובן

בסדרת הקונצרטים "תגליות", מטעם בית הספר למוסיקה על שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, יתקיים השבוע אירוע מעניין במיוחד: שורת יצירות תעבור בו בסך, רובן ידועות, כולן בתחפושת שמציעה גילוי מחדש של סגולותיהן. עורך הסדרה, הפסנתרן תומר לב, מציג את הרציונל שלה במלים בוטות, שונות מסגנונו האופייני: "סדרת ‘תגליות' שלנו נועדה להראות שיש במוסיקה הרבה פינות תוססות, דינמיות, שמחכות שיגיעו אליהן. גילוי פינות אלה מאפשר לרענן את הקאנון המאובן, המלא עש ונפתלין".

ב"פינות", מבהיר לב, הוא מתכוון ליצירות מהתקופה הקלאסית ומהתקופה הרומנטית, לרבות תחילת המאה ה-20; במלים "קאנון מאובן מלא עש" הוא מתכוון בעיקר ליצירות המופת הקבועות המאכלסות את הרפרטואר הסטנדרטי של אולמות הקונצרטים. לב: "בפתיחת הסדרה אמרתי לקהל שמנהלי סדרות הקונצרטים בארץ מתחרים ביניהם אצל מי מנוגנות יותר יצירות מופת. אנחנו מתגאים ב'להפך'. אין אצלנו יצירות מופת, ואם כבר יש אחת - אז בגרסה לא מוכרת".

מבט שונה על יצירות מהעבר, ממשיך לב, ממחיש אמירה מבריקה מתוצרת ההיסטוריון המנוח מיכאל הרסגור, על מהותו של העבר. "פרופ' הרסגור אמר: ‘העתיד לא ידוע, ההווה לא ברור, ורק העבר משתנה בלי הרף'". גישה זו תומחש בקונצרט, שבו יבוצעו יצירות מאת באך (סונטה לוויולה דה-גמבה ופרטיטה לכינור), ברליוז ("הנשף" מתוך "הסימפוניה הפנטסטית"), ביזה ("כרמן"), מוצרט (חמישייה לכלי נשיפה ופסנתר), מקס ברוך ("כל נדרי") ודביסי ("מחולות קודש ומחולות חול"). כולן יופיעו בלבוש שונה; חלקן עברו שינויי גרסה באופן היסטורי בעבר, חלקן בעיבודים בני זמננו.

תוכל להמחיש את השוני ב"טיפולים" שבהם מדובר?

לב: "ב'פרפראזה על כרמן' מאת הלל צרי, מדובר בטיפול חופשי; מצד שני, הטרנסקריפציה שליסט עשה ל'סימפוניה הפנטסטית' היא העתקה - בלי תוספות מעבר למה שנדרש מהחלפת תזמורת שלמה בפסנתר. במקרה של ברוך, ב'כל נדרי', זו מלאכת עיבוי. העברת יצירה לצ'לו (בליווי פסנתר או תזמורת) למתכונת של טריו, והפעם אני עצמי המעבד".

עיבוד ה"כל נדרי", ממשיך לב, קשור בסיפור על טעות פרודוקטיבית. "ב-2003 עמדתי לנסוע לקונצרט בלונדון, במסגרת ‘השלישייה הישראלית', עם הכנר מנחם ברויאר והצ'לן הלל צרי. מנהל סדרת הקונצרטים הלונדונית הודיע לנו חודשים אחדים קודם שהוא מבקש שננגן בין השאר את ‘כל נדרי' בגרסה לשלישייה. לא היה לנו נעים לספר לו שלא קיימת בכלל גרסה כזאת, אז הוחלט שנכין אותה בעצמנו. התגייסתי למשימה, אבל לא מצאתי זמן להגשים אותה, עד שאושפזתי במצב די קשה, לאחר התקף תוספתן שלא אובחן. ממש סכנת חיים. נשארתי בבית חולים 20 יום - שם היה לי זמן להרהר על החיים בכלל וגם לכתוב את העיבוד".

גם בגרסה לפסנתר מאת ליסט ל"סימפוניה הפנטסטית" של ברליוז כרוך סיפור, והפעם מדובר במעשה חשוב שמילא תפקיד היסטורי. לב: "לאחר ביצוע הבכורה של ‘הסימפוניה הפנטסטית', קונצרט שברליוז מימן מכיסו - הסימפוניה נעזבה, יותר מעשר שנים שום תזמורת לא ביצעה אותה. הדרך היחידה לשמוע אותה היתה בעיבוד לפסנתר, אם מידי ליסט ואם מידי פסנתרנים אחרים שניגנו את העיבוד. ליסט, בגרסה שאפשר להגיד שהיא הופכת ציור אקוורל לרישום בשחור לבן - הוא ששימר את העניין ביצירה".

"מתאוס פסיון" יבוצע בירושלים, בתל אביב וברחובות; בקונצרט "תגליות", בהנחיית לב, ינגנו לב עצמו בפסנתר, הצ'לן הלל צורי והחוקר ד"ר אורי רום (תפקיד הצ'מבלו בחטיבת הקונטינואו, בקונצ'רטו של באך), ולצדם סטודנטים מצטיינים. ביום חמישי ב-19:30 וביום שישי ב-10:30 באולם האקדמיה באוניברסיטת תל אביב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו