עמנואלה עמיחי רוקדת את שירת אביה

עבודתה החדשה של עמנואלה עמיחי, “מעבד ממשמעותו”, 
עוסקת בדימוי הגוף הנשי באמצעות מפגש בין רקדנית עמוד, נערת גומי ושרירנית. אבל מה שמעסיק יותר מכל את אמנית המחול, הווידיאו והפרפורמנס, הוא איך להעביר בלי מלים את מה שמסתתר בשירים שהותיר אחריו אביה, המשורר יהודה עמיחי

תמר רותם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמר רותם

לו רק היה אפשר לדבר בגוף, להמציא שפה פואטית של תנועות ידיים ומחוות לא מילוליות - לא שפת סימנים מוחלטת, אלא כזו המעבירה ניואנסים של רגשות, רסיסי מחשבות וגם שתיקות בין מלים; לו היתה שפה כזו, עמנואלה עמיחי היתה משוררת. כשעמיחי רוצה להביע רעיון, כפות הידיים שלה מתחילות לנוע בתנועות פיסוליות של רקדנית, והגוף ובעיקר הכתפיים ממשיכים את קו המחשבה. זה מקשה לפעמים על מי שעולמם מוגבל למלים, והיא נאלצת לתמלל את עצמה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ