איך רוקדים שואה

“אור – פרויקט שואה ואנושיות” של הכוריאוגרף האמריקאי סטיבן מילס מלאה כוונות טובות, אבל שפע של מלל תנועתי מחליש בה את כוחה של האמירה ומעורר געגועים לתמצות

רות אשל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רות אשל

אסון התאומים עירער את עולמו של הכוריאוגרף האמריקאי סטיבן מילס והוא יצא לאירופה וביקר במחנות השמדה. ניצולת שואה שהכיר סיפרה לו את שעבר עליה. הוא נסע לארץ, פגש את הכוריאוגרפית יהודית ארנון, גם היא ניצולת שואה, ביקר במוזיאונים, חקר ולמד. מילס ביקש ליצור בלט שיקנה לשואה משמעות אוניברסלית, ישייך את העבר להווה כאזהרה לעתיד, ויעשה זאת על ידי שימוש במוסיקה עכשווית ובתלבושות יומיומיות.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ