מחפשים את החופש ב"גבולות שקופים"

הריקודים בתוכנית "גבולות שקופים" של שרון וזנה מספרים על העצמי, על הרצון לבית, לחיבור, ועל הרצון לעזוב ולהיות חופשי

רות אשל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רות אשל

שני הריקודים בתוכנית "גבולות שקופים" של שרון וזנה מספרים על העצמי, על הרצון לבית, לחיבור, ועל הרצון לעזוב ולהיות חופשי. בכל אחד משני הריקודים הרעיון מקבל דרך ביטוי שונה. מה ששווה בשני הריקודים הוא הפנייה לגוף להביע את עצמו במדיום שלו עם יכולות גבוהות של רקדנים.

הריקוד של שרון וזנה מתחיל כששתי הרקדניות שרועות על הרצפה, דבוקות זו לזו, כמו חיה מיתולוגית עם שני ראשים, ארבע רגליים וארבע ידיים. האיברים נעים באיכות המעלה על הדעת אמבה ולא ברור איזה חלק גוף יוצא מהיכן ולמי הוא שייך. הפתרונות הכוריאוגרפים עתירי הדימיון נולדים מאותו חיבור ומעידים על עין אמנותית היודעת לבחור. היכולות הנהדרות של הרקדניות, הריכוז, הצלילות והגוף שנראה שמסוגל לעשות הכל, תומך בכוריאוגרפיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ