היצירה שכמעט גרמה לי לרקוד

"קליימקס 2014 " מאת יסמין גודר, שהוצגה במסגרת התערוכה "צעדים בוני אמון", במוזיאון פתח תקווה, יצרה דינמיקה מיוחדת בין הרקדנים לבין הקהל

רות אשל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רות אשל

לאחרונה אנו עדים לתופעה שבה המחול חוזר למוזיאון. למה חוזר? כי בשלהי שנות ה-70 ועד מחצית שנות ה-80 היה קשר הדוק בין יוצרים עצמאיים העוסקים במחול "אחר" לבין אמנות פלסטית. מוזיאונים, גלריות, ואירועים כמו ניצנה ותל חי שימשו אכסניה למחול הניסיוני ונוצרו עבודות רבות הקשורות למקום, site-specific". כל העבודות בשנים אלה של המחול הניסיוני נעשו עם אביזרים, כשחלק מהאמנים משתפים פעולה עם פסלים כמו אברהם אופק, דליה מאירי וזיוה ליבליך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ