טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל המחול צוללן

יכול להיות שזה פאתטי? ובכן, לא

לילך ליבנה הפתיעה במופע מוצלח עם שם בלתי נסבל, שמיטבו היה החלק בו כולנו רקדנו יחפים עם בורקה. המחול של מאי זרחי ומיכל אופנהיים דיבר בשפה שגברים לא מכירים

תגובות
. ״חובת הלבבות: תורת הטרנספורמציה של החשיבה האבסטרקטית החדשה״. דווקא הטקסט מאכזב. בקדמת התמונה: לילך לבנה
אבי פיטשון

האם ברמה האמפירית אובייקטיבית קיימת אפשרות שמופע שכותרתו: "חובת הלבבות: תורת הטרנספורמציה של החשיבה האבסטרקטית החדשה" יכול להיות לא פאתטי? המלה שהכי צרמה לי היא "חדשה". הביטחון המופרז הזה בהבאתה של אמירה שטרם נאמרה. מצד שני, חוצפת הנעורים הזאת... חדשה היא בטח לא, אבל היא עדיין עוצמתית, פתיינית ודווקא בגלל תמימותה ויהירותה מחזיקה בפוטנציאל להביא תוצאות. במסגרת השיח האמנותי המקומי העכשווי, מה שלילך ליבנה עושה, במסגרת פסטיבל המחול "צוללן", הוא אמיץ. היא הרי נכנסת לכל המלכודות האפשריות שיטמנו לה כל...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות