שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"חוויתי את האפרטהייד, ומה שקורה כאן דומה"

מפגש עם להקת "בת דור" הביא את הכוריאוגרפית הדרום אפריקאית סאלי אן פרידלנד לישראל. במאבק עיקש של עשרות שנים הפכה לאחת היוצרות האהובות כאן, ובראיון היא מספרת מדוע גם כשגופה פלט קרינה רדיואקטיבית הגיעה לחזרות על המופע החדש שלה ולא סיפרה לאיש על הסרטן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סאלי אן פרידלנד. "למדתי להעריך את מראה השמים"
סאלי אן פרידלנד. "למדתי להעריך את מראה השמים"צילום: תומר אפלבאום
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

בשביל יוצרי מחול עצמאיים, שפועלים מחוץ ללהקות הגדולות והמוכרות, כמעט כל יצירה כרוכה במאבק. תקציבים מתמהמהים עד לאינסוף, יש לחזר על פתחים כדי למצוא חללים ראויים לחזרות ולהופעה, הכל מורכב ובודד ותחושה של מלחמה יום־יומית מתלווה אליו.

אלא שהיצירה Like a Ladybird עבודת המחול החדשה של הכוריאוגרפית סאלי אן פרידלנד, באמת היתה כרוכה במלחמה. לא רק על המימון שמשרד התרבות בושש מלהעביר ולא על התחבטויות יצירתיות שהן מנת חלקו של כל אמן. הפעם נאבקה פרידלנד על החיים ממש.