אנאבל דביר מטיחה את הרקדניות על רצפת הבמה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הרקדניות בחזרות על היצירה החדשה. "יש פה חיים של קבוצה מסוימת שעובדת יחד כבר שנה ומשהו"
הרקדניות בחזרות על היצירה החדשה. "יש פה חיים של קבוצה מסוימת שעובדת יחד כבר שנה ומשהו"צילום: תומר אפלבאום
שני ליטמן
שני ליטמן
שני ליטמן
שני ליטמן

למרות שחלפו שלושה ימים מאז ההופעה שלהן בפסטיבל "מיפו עד אגריפס" בירושלים, בחזרה בצהרי שישי היו הרקדניות של אנאבל דביר והיא עצמה (שמשתתפת גם היא בעבודה) עייפות מאוד. זה לא שהן לא בכושר — להיפך. אבל היצירה של דביר, 7INCH OF SLAM — The Full Body Soundscape — שעלתה בבכורה בשבוע שעבר בירושלים ותעלה מחר (חמישי) באולם ענבל בתל אביב במסגרת פסטיבל המחול העכשווי "צוללן" — קשה במיוחד פיזית. במהלך 50 דקות מטיחות עצמן הרקדניות שוב ושוב על רצפת הבמה, בסיטואציות שנעות על הרצף שבין התנגשויות אלימות, פגיעה עצמית או תנועות ריקוד סוערות וחסרות גבולות. ואם זה לא מספיק קשה, הן גם מבצעות תוך כדי עבודה קולית בלתי פוסקת שכוללת שירה, המהומים, קריאות עידוד או קריאות קרב, אנחות ועוד. בשלב מסוים מצטרפות שתי מוזיקאיות עם תופים וגיטרות חשמליות, שמוסיפות קצת דיסטורשן לאווירה הטעונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ