בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להקה צעירה ורעננה זקוקה להנחיה כוריאוגרפית

להקת "מריה קונג" זקוקה להנחיה, שתאפשר לרקדניה המשובחים להפיק את המיטב מיצירתם שלהם

תגובות

המופע של להקת "מריה קונג" מתאפיין בהפקה מקצועית לעילא ולעילא, רקדנים משובחים ותלבושות מסקרנות. מה שחסר כאן הוא מרכיב הכוריאוגרפיה. והרי כל המרכיבים התיאטרליים והיכולת הריקודית הם כלי שרת ליצירת המחול עצמה.

"מריה קונג" מתנהלת במידה רבה כלהקת קולקטיב של רקדנים; הם קובעים בכל התחומים שעליהם אמון בדרך כלל מנהל אמנותי. ניסיון העבר מלמד שסגנון התנהלות זה הוא בעייתי; כך היה למשל בלהקת "גרנד יוניון" בארצות הברית באמצע שנות ה-70, או בתיאטרון-מחול רמלה בישראל במחצית הראשונה של שנות ה-80.

רקדנים תאבי יצירה עשויים להתפתח לכוריאוגרפים טובים, אבל השתתתו של מופע שלם על רקדנים בתחילת דרכם כיוצרים - ולא כמופע סדנה צנוע אלא כמופע מקצועי בוהק - מבליטה את הפער בין התוכן למסגרת. במידה רבה התוכנית היא במה להראות את הרקדנים הטובים; הם היצירה ולא הכוריאוגרפיה שהם מבצעים.

תצלום: אלכסנדר שרבקוב

הריקוד "Hotdogs" של לאו לרוס הוא דואט בביצועם של הרקדנים ארתור אסטמן ואנדרסון בראז. לצוואריהם קולר-תכשיט שאליו הם קושרים חבל וכך נוצרים יחסים של שליטה וכניעה, המעוררים תשוקה ביניהם. לפני חודשים ספורים יצר לרוס סולו משובח וגם בו כיכבו הקולר והחבל; אבל אם הסולו ביטא באופן מבריק רעיון של גזענות, הרי הפעם הפתרונות הכוריאוגרפיים נותרו בגדר בדיקת אפשרויות.

"Ecilia", יצירתו של אנדרסון בראז, נעשתה בהשראת "אליס בארץ הפלאות". במחול מככבת הרקדנית טליה לנדא, בעלת איכות תנועה קסומה המהולה בשבריריות שיש בה מהפליאה. היא נעה לקול צפצופי ציפורים בתוך עולם ובו שני יצורים במסכות (קרולין בוסארד ולוסיאני קסטרו פונטנלה), מעין שומרי ראש. הם עוטים בגד גוף, בעיצוב מיקי אבני, שנראה כמו עור גוף מקועקע עשיר בפרטי פרטים; הגוף המקועקע נראה כאובייקט אמנות.

בתוך העולם הזה יש גם גבר (אסטמן) שרוקד נפלא, לפעמים תוך התייחסות ל"אחר הצהריים של פאון" של ניז'ינסקי, לרבות תנועה בפרופיל. לנדא נראית כמו הנימפה מאותו בלט. אלא שכל המרכיבים הטובים האלה שנאספו יחדיו אינם מתפתחים לכלל כוריאוגרפיה. גם הסולו של אסטמן נראה יותר כאוסף תנועות של רקדן מנוסה הבודק במה הוא נראה טוב ומה הוא אוהב לעשות. ואילו התאורה היפה של שחר ורכזון יצרה אווירה ואפקטים שתרמו לאסתטיקה של המופע.

זאת להקה צעירה ורעננה שזקוקה להנחיה כוריאוגרפית. זו תסייע לרקדנים המוכשרים, שייתכן כי טמונים בהם כישרונות כוריאוגרפיים, לתרגם את הרעיונות שלהם לכלל יצירה.

להקת "מריה קונג": "Hotdogs" מאת לאו לרוס, "Ecilia" מאת אנדרסון בראז, "Butterfish" מאת ארתור אסטמן. מרכז סוזן דלל, 27.10



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו