בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חילופי דורות על בהונות: על חגיגות 45 ללהקת הבלט הישראלי

להקת הבלט הישראלי חגגה 45 שנים לקיומה בערב גאלה שחיבר בין העבר וההווה של הלהקה - לבין עתידה, ביצירות של ברטה ימפולסקי ואיציק גלילי

תגובות

קיומה של להקת בלט ללא תקציבים הולמים, כמו אלה המקובלים במוסדות המחול הגדולים בעולם, אינו עניין פשוט. לכן, ערב הגאלה שהתקיים במלאות 45 שנה לבלט הישראלי היה כעין חגיגה של הישרדות לברטה ימפולסקי והלל מרקמן, מייסדיו. לאחרונה מונתה לאה לביא למנכ"לית הלהקה במקומו של מרקמן, הנושא כיום בתואר של נשיא כבוד ומייסד הלהקה. היפרדות מבוקרת ואחראית של הזוג ממפעל חייו והעברת הסמכויות הניהוליות וגם האמנותיות הן צעד הכרחי להבטחת עתידו של הבלט הישראלי.

היצירה "קו-ונטי" של ימפולסקי, שהוצגה בבכורה, היתה הריקוד החלש שבתוכנית. זה מחול סולידי של חיבור צירופים מתוך לקסיקון הבלט, אם כי הריקוד אסתטי ומצביע על מיומנות מקצועית של קומפוזיציה. באופן כללי זה מחול מופשט, גם אם שזורות בו כמה התייחסויות לתקופתו של מוצרט, כמו הגבר שנושק את כף ידו של הגברת כשהם נפגשים, או תלבושתן של הרקדניות בחלקו השני של המחול: גרסה מקוצרת לשמלות הקרינולינה של פעם.

בקטע מפתיע בריקוד, אחת הרקדניות (מתוך התוכנייה קשה לדעת מה שמה) מתיישבת ליד הפסנתר ומתחילה לנגן. בן זוגה הרקדן מקשיב לה בדריכות מנומסת ומתחיל לרקוד תוך התייחסות למבנה הפסנתר. זה קשר רגעי, של הרהור שלא מתפתח.

 

בקטע אחר, המבוצע היטב, נכנסות הרקדניות כשעל כתפיהן בד שמזכיר מעיל של פעם. הרקדנים מורידים את הבגד, עושים בו שימוש כוריאוגרפי קצרצר, ושוב נראה שהיוצרת איבדה בכך עניין, והגברים פשוט מעיפים את הבגד אל מחוץ לבמה.

לעומת זאת, הדואט "לקרימוזה" מתוך "אקסטה" של ימפולסקי מצטיין בכוריאוגרפיה טובה. זה דואט בסגנון עכשווי, שטוף חושניות מכשפת. התנועה עתירת משוכות ונראה שהפתרונות התנועתיים נולדו מתוך חיפוש יצירתי. הביצוע של שירה עזוז ואלכסנדר אוטקין, שני רקדנים בעלי נוכחות חזקה, הוא איכותי.

"ולס של לאונרד כהן", גם הוא מאת ימפולסקי, הוא סולו לרקדנית (רוני אפללו) ולארבעה רקדנים. התנופה של הוולס וגמיאת המרחב המתקדם הן בבסיס ריקוד זה, אלא שנראה כי המוסיקה חזקה מהמחול.

אפללו, רקדנית יפהפייה בשמלה ארוכה, מעיפה את הבד בתנופה כדי לבטא מעט מהתחושה הפנימית הסוערת שלה. היא נעה מרקדן אחד למשנהו והרקדנים מרימים אותה ורצים עמה, מנסים לגעת בחוויית הסחרור. אף על פי שיש בריקוד רגעים יפים, כמו שלושה רקדנים גברים המתקדמים יחד במהירות במעגל גדול, כהד לזוג הרוקד במרכזו - נראה שיש מעצור בכוריאוגרפיה המונע מהרקדנים לגעת בשיכרון הוולס.

היצירה "היקריזטו" של איציק גלילי, שגם היא כבר הועלתה בעבר על ידי הלהקה, מעוררת תקווה בנוגע לעתיד הלהקה. זה ריקוד המדבר בשפה עכשווית של בלט תוך שימוש חדש בחלל. הבמה מחולקת למרובעים כמו בלוח שחמט. התאורה מאירה את המרובעים ויוצרת מסלולים של אור על הבמה, מאירה ומבליעה את הרקדנים.

עמנואל אוגדן

השפה התנועתית מכתיבה לרקדנים מצב מתמיד שבו כוח חיצוני מערער את היציבות של התנוחות הקלאסיות. הגוף מחפש וממציא מיד פתרונות משלו איך להמשיך הלאה לרקוד על הבהונות.

במיוחד מעניין כאן השימוש הא-סימטרי בחלל. על פני המרובעים של רצפת הבמה הרקדנים יוצרים קווים עבים בצדי הבמה. לפעמים האור מתמקד רק בהם, או דווקא מאיר את כל הבמה כדי להבליט את חלקה המלא לעומת החלק הריק.

מרשימים הקטעים שבהם גלילי משתמש בקבוצה גדולה של רקדנים, מחלק אותה לזוגות ומרכז אותם בחלל קטן ותחום בצפיפות. הזוגות מבצעים בו-בזמן כמה משפטי תנועה שונים, והצפיפות יוצרת אפקט של קליידוסקופ תוך שינויים בתנועה, כשהאחד כמעט נוגע באחר. בדרך זו נוצר מתח בין הצפיפות לבין המשטחים הלא מנוצלים על הבמה.

ביצירתו של גלילי יש גם שימוש עשיר יותר ברקדן הגבר, והכוריאוגרפיה נדיבה בקטעים שבהם החומרים התנועתיים של שני המינים משתווים בחשיבותם. מדבור במחול וירטואוזי קשה לביצוע, והרקדנים נראים כמו נולדו לבצעו.

אין ספק שמדובר בלהקת בלט טובה, והתוכנית הנוכחית מאירה את כישוריהם המרשימים של הרקדנים, את ניקיון העבודה ואת מקצועיות ההפקה. אבל התוכנית גם מגלה את נקודות התורפה של הרפרטואר ואת הצורך בכוריאוגרפיה שתתבסס על יוצרים ישראלים עכשוויים מוכשרים. התפישה שרק כוריאוגרפים של בלט יכולים ליצור ללהקות בלט עברה מהעולם. דווקא כוריאוגרפים של מחול מודרני, במפגש שלהם עם רקדני בלט קלאסי ולקסיקון התנועה שלו, מולידים יצירות רעננות פורצות דרך.

ערב גאלה - 45 שנה לבלט הישראלי. בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב, 30.1



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו