בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפי החליל שלה: ראיון עם לאה לביא

המנכ"לית החדשה של הבלט הישראלי נחושה לחלץ את הלהקה מהגירעון העמוק ולהביא גם לרענון אמנותי. אז מה אם אין לה תואר או ניסיון בתחום

6תגובות

לאחרונה נדמה שדברים מתחילים לזוז בלהקת הבלט הישראלי. לפני ארבעה חודשים פורסם מינויה של מנכ"לית חדשה, לאה לביא, שהחליפה בינואר את הלל מרקמן, שמילא את התפקיד מאז שייסד ב-1967 את הבלט עם אשתו, ברטה ימפולסקי. החילוף התבצע כחלק מתוכנית הבראה חדשה של הבלט, שדרשה לרענן את הנהלת המוסד מתוך ניסיון לחלץ אותו, ממצבו הכלכלי העגום ומגירעון מצטבר של 6.4 מיליון שקל.

גיבושה והוצאתה לפועל של התוכנית החדשה (לאחר כמה תוכניות הבראה בשנים האחרונות שלא צלחו) היה למעשה תנאי של משרד התרבות להזרמת תמיכה מיוחדת לבלט במסגרת תקנה המיועדת למוסדות ציבור במצוקה כלכלית. כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"הארץ", אושר ללהקה מענק בסך 3.25 מיליון שקל, סכום מכובד השקול כמעט לתקציב השוטף שהוא מעניק לה (3.57 מיליון שקל ב-2011) ומהווה יותר מעשירית מהתמיכה השנתית הכוללת של המשרד בתחום המחול (29 מיליון שקל ב-2011).

לביא, שהעפילה אל המנכ"לות לאחר שנתיים כמשנה למנכ"ל הלהקה, קידמה את המהלך הזה. היא נולדה ב-1962 בפתח תקוה, שבה היא חיה עד היום, ואת ניסיונה הניהולי רכשה בעיקר אצל איש העסקים לב לבייב. בשנות ה-90 היא עבדה בחברת התקשורת קונקס ושיתפה פעולה עם לבייב בפרויקט הקמת קווי תקשורת בנובוסיבירסק; בהמשך מונתה לסמנכ"לית בחברת טנדרפרייס שהיתה בשליטתו ועסקה בסחר אלקטרוני. לאחר שנתיים בתפקיד היא פוטרה משום שהחברה הפסיקה את פעילותה. היא יצאה למאבק משפטי שבו תבעה מהחברה 5.3 מיליון שקל, אך לבסוף קיבלה 150 אלף שקל בלבד.

נועה יפה

לביא הגיעה אל להקת הבלט די במקרה. היא ניהלה את מטה הליכוד בפתח תקווה בשתי מערכות הבחירות האחרונות, ואחד הפעילים שם, מנהל הכספים של הלהקה, סיפר לה על המשרה המתפנה. היא נכנסה לתפקיד המשנה למנכ"ל במארס 2010 והחליפה את דן רודולף, שעבד במקום מאז 2005, לאחר 15 שנים שבהן ניהל את להקת המחול הקיבוצית. "ברגע שפתחתי את השער פה למטה, מבחינת האווירה והתחושה, אמרתי ‘זהו זה'", סיפרה בשבוע שעבר. "הגעתי לכאן והתאהבתי במקום".

אין לה ניסיון מקצועי בתחום התרבות והיא אינה מגדירה את עצמה "צרכנית תרבות", אבל זה לא נראה לה בעייתי. "את הידע הזה אתה יכול לרכוש", היא אומרת. "מה שנדרש לבלט הוא הכישורים הניהוליים. מנהל מוסד תרבות חייב להיות בעל אוריינטציה עסקית וכלכלית כדי שיוכל לייצר אקלים שמאפשר צמיחה אמנותית. הרי אנו עוסקים גם בכספים, והאחריות המוטלת על המוסד היא כפולה כי מדובר במוסדות הנתמכים מכספי ציבור. ללהקות המחול יש מנהלים אמנותיים - על המנכ"ל מוטלת החובה לשמור על איזון תקציבי ופיתוח עסקי".

ימפולסקי, המנהלת האמנותית הוותיקה, אומרת בהקשר זה כי "מישהו צריך לנהל גם את הכספים, בזמננו זה הכי חשוב, ולאה יודעת לעשות את זה מצוין". גם היא סבורה שאת הרקע התרבותי ניתן לרכוש: "היא אשה מבריקה וחכמה ולא ייקח לה הרבה זמן". ימפולסקי הוסיפה כי "אנחנו מסתדרים נפלא, אוהבים אותה והיא תצליח".

ד"ר דן רונן, יו"ר הוועד המנהל של הבלט שבמסגרתו אושר המינוי, הסביר כי "בתפקידה כמשנה למנכ"ל לאה לביא הוכיחה יכולת ניהול המבוססת על ניסיון והבנה של עבודה עם אנשים, קידום נושאים, השגת מימון ופיתרון בעיות. יש לה יכולת לנווט מוסד עם בעיות רבות-שנים".

מדוע לא פירסמתם מכרז כשהוחלט להחליף מנכ"ל?

"היתה שם מתיחות, המנכ"ל היה צריך לעזוב, זאת היתה תקופה של משבר שבה היינו צריכים למצוא פיתרונות. ראיינו מועמדים אחרים ואז עלתה הצעה שלאה תהיה המנכ"לית. מובן שלא היה ביטחון מלא שהיא תצליח, אבל הסיכוי היה טוב, החלטנו לקחת את הסיכון וזה הצליח, עובדה שהיא מובילה את הבלט היום כמנהלת".

הסדר חובות

אילו היה מתקיים מכרז, סביר להניח שלביא לא היתה צולחת אותו, מהטעם הטכני שאין ברשותה תואר אקדמי (תנאי ברזל במכרזים למשרות כאלה). אף שמדובר בגוף הניזון מכספי ציבור, רונן אינו סבור שזאת בעיה: "תואר הוא רק אחד הקריטריונים, ובמקרה הזה השיקולים המכריעים היו היכולת, הניסיון והאישיות שלה", אמר. לדברי לביא, "יש הרבה אנשים שהניסיון שלהם שווה הרבה יותר מהשכלה. שנתיים ניסיון בתוך מערכת מעידות אם אדם מתאים או לא. אני חושבת שההצלחות שלי מדברות בעד עצמן".

בשנתיים האחרונות לביא פעלה בעיקר בהתמודדות עם הקריטריונים במבחני התמיכה של משרד התרבות, שאינם מתאימים, לדבריה, לאופי הפעילות של להקת בלט קלאסי, וכן בשיווק הלהקה - עבודה שקצרה פירות: "לפני שנכנסתי לתפקיד, ב-2009, ההכנסות של הבלט ממופעים בארץ היו פחות משני מיליון שקל. ב-2010 הגדלנו את זה ל-2.8 מיליון, ואת 2011 סיימנו עם הכנסות של 3.9 מיליון. היה הרבה מה לעשות בשיווק, ועשינו".

הגידול בהכנסות הוא בטח לא רק תוצאה של שיווק.

"נכון, זו תוצאה גם של עבודה נכונה עם כל הצוות, בחירה נכונה של אתרי ההופעות וחומרי ההופעות. למרות שאת הרפרטואר קובעת המחלקה האמנותית, זה נעשה היום בשיתוף רב יותר מבעבר".

איזה עוד דברים את שואפת לשפר?

"כרגע, לאחר שקיבלתי את תפקיד המנכ"ל, אני מנסה לייעל את כל המערכת, כי אין היום נהלי עבודה מסודרים בבלט. זה לא קל, זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל צריך להבריא את המערכת ולשם כך יש ללמוד אותה מהשורש. לאחר מכן אתפנה לעבוד על פיתוח עסקי, אסטרטגיות, גיוס אגודת ידידים, גיוס תורמים, ושיתופי פעולה שהבלט כמעט נמנע מהם עד עכשיו".

דניאל צ'צ'יק

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

התמיכה המיוחדת של משרד התרבות תסייע למוסד לקצץ בחצי את החובות הכבדים שנצברו עם השנים. הסכום אושר כבר בסוף דצמבר, אך הוא יועבר ללהקה בכמה שלבים רק לאחר שתוכנית ההבראה החדשה, שהכין החשב המלווה מטעם משרד התרבות, תאושר סופית על ידי המשרד. ההזרמה ההדרגתית נועדה לוודא שהלהקה תעמוד בהתחייבויות הנקובות בתוכנית, כמו גיבוש הסדר חובות עם הנושים והבנקים, ביצוע קיצוץ חד בהוצאות (כולל צמצום בכוח אדם וקיצוץ בהוצאות שכר, אך ללא קיצוץ בשכר רקדנים) והשקעת כספים בפיתוח בית הספר של הבלט ובחוגים לקהילה.

בעקבות המהלך של משרד התרבות, גם עיריית תל אביב התגייסה לחלץ את הבלט ממצבו הכלכלי העגום. העירייה, התומכת בלהקה באופן שוטף מדי שנה, תעביר לה בשנים הקרובות מענק מיוחד של חצי מיליון שקל. התמיכה החלה ב-2011 והיא מסתכמת ב-100 אלף שקל מדי שנה.

האם פעילותה בליכוד או קשריה הפוליטיים סייעו ללביא להשיג את התפקיד או את המענק הנדיב של משרד התרבות? לביא שבה ומדגישה שאין שום קשר, ומסבירה שהמינוי היה של הוועד המנהל של הבלט, שאין לו כל נגיעה לפוליטיקה. על המענק היא אומרת: "הגשנו בקשה בדיוק כמו כולם ואנחנו עונים על הקריטריונים של מבחני התמיכה. זה נראה לי כמו התעסקות בטפל, בשוליים. הבלט הישראלי קיבל את הסיוע כי הוא זקוק לו, כבר מזמן היו צריכים להירתם ולסייע לו".

הבייבי שלהם

להקת הבלט הישראלי, שמציינת השנה 45 שנים להיווסדה, פועלת מאז 2004 במשכן בצפון תל אביב, הכולל סטודיו גדול ומשרדים. מחזורה הסתכם ב-2011 ב-9.3 מיליון שקל, כאשר 4.3 מיליון הגיעו מהקצבות ציבוריות (משרד התרבות ועיריית תל אביב), והיתרה מהכנסות עצמיות של הלהקה ושל בית הספר ומתרומות. כיום מונה הלהקה 25 רקדנים בלבד, חמישה פחות מאשר בעונה שעברה, ואלה משתכרים בין 4,500 ל-8,000 שקל. "בסוף העונה הקודמת כמה מהרקדנים עזבו ולא קלטנו חדשים", מסבירה לביא, "אבל אנחנו לא מופיעים רק עם 25 רקדנים, אלא לוקחים רקדנים לפי הופעות ומשלבים את המתלמדות".

פרט לצמצום מספר הרקדנים, פוטר רק עובד אחד נוסף, מהזרוע האמנותית. "אין כאן משכורות עתק", היא אומרת, "לכן נלחמתי עם משרד התרבות שדרש שאקצץ עוד בשכר ואפטר עוד. בשנה שעברה תקציב המשכורות היה 4.85 מיליון והשנה הוא 4.4 מיליון. הצמצום מאוד משמעותי, והם רצו שאקצץ עוד, אבל אני לא מוכנה, מצאתי את הפתרונות במקומות אחרים. לפגוע לאנשים בפרנסה זה המוצא האחרון".

עם כניסתה של לביא לתפקידה החדש, פינה מרקמן את עמדת המנכ"ל ועבר לכהן כ"נשיא כבוד" של הבלט - תואר ייצוגי בלבד. אבל ימפולסקי, שצברה עם השנים תדמית של מנהלת אמנותית קשוחה ודעתנית, נותרה בתפקידה. האם היא עלולה לעמוד בדרכה של לביא בבואה לרענן את המערכת הוותיקה הזו? המנכ"לית החדשה מנסה לשדר אמפתיה מהולה באסרטיביות: "דווקא עם ברטה יותר קל לי מאשר עם הלל", היא אומרת, "כי תפסתי את המקום שלו וברטה נשארה בתפקידה.

יוסי צבקר

"אנחנו מנהלות הרבה שיחות. אני ערה לכל מה שאומרים וחושבים עליה, ליתרונות ולחסרונות. לכולנו יש יתרונות וחסרונות. אני אעקוף כל מכשול שאתקל בו בדרך - בלי להעליב, בלי לפגוע, אם צריך אז בנחרצות - כאשר מה שמוביל הוא טובת הבלט, שעומד גם בראש מעייניה של ברטה".

"אני מאוד משתדלת לעבוד ברגישות", היא מוסיפה. "אלה שני אנשים שייסדו את הבלט, החזיקו אותו 45 שנה, והוא כל עולמם. אני מאוד ערה להיבטים האלה ומשתדלת שהכל יהיה בדרכי נועם ובשיתוף. בכל זאת יש להם גם ניסיון מאוד עשיר. אני מסתובבת בהרבה מקומות ואומרים שהבלט הישראלי נתפש כמנוכר ולא נגיש. אבל מנגד, אתה שומע את ההערכה למפעל החיים שלהם. אף אחד לא יכול לקחת מהם את זה".

את מרגישה שהם מפרגנים?

"בסך הכל כן. אני מבינה את הקונפליקט שהם נמצאים בו - פתאום נכנס מישהו, תופס את הבייבי שלהם ומכתיב את ההתנהלות. זה קושי לא פשוט, במיוחד אחרי כל כך הרבה שנים. אני יכולה לומר שהלל מאוד דחף לקראת זה שאקבל את המינוי".

למרות ההפרדה הפורמלית בין הניהול הכללי לניהול האמנותי, לביא מציגה עמדה מגובשת לגבי התוכנית האמנותית האופטימלית. היא אומרת שהרפרטואר הקלאסי זוכה להצלחה וממלא אולמות, אך במקביל היא סבורה שיש להתרענן עם עבודות של כוריאוגרפים שונים, ניאו-קלאסיות או עכשוויות. כדוגמה היא מזכירה את שיתוף הפעולה המוצלח עם איציק גלילי, הכוריאוגרף הישראלי הפועל בהצלחה באירופה זה שנים, שהעלה בלהקה בשנה שעברה את "היקריזטו", יצירה שעלתה במקור בבלט שטוטגרט ב-2004.

בנובמבר, מספרת לביא, יעלה הבלט במשכן לאמנויות הבמה ערב שלם מיצירותיו של גלילי. לצד "היקריזטו" ודואט נוסף, תבוצע עבודה שגלילי יעלה בבכורה ביוני בבלט האנגלי הלאומי, לצלילי יצירתו של ג'ון קייג' "And the Earth Shall Bear Again". לדבריה, מתנהלים מגעים עם אלכסיי רטמנסקי להעלאת אחת מעבודותיו בעונה הבאה, שבה תועלה גם הפקה חדשה של הבלט הקלאסי "לה ביידר". כמו כן, היא מספרת שהלהקה פנתה אל יורי בורלקה, המנהל האמנותי לשעבר של בלט בולשוי, ונבחנת אפשרות שהוא יעמיד כאן את "אזמרלדה" בעונת 2015-2014.

כאשר לביא נשאלת האם יש תוכנית לשלב עוד כוריאוגרף קבוע ללהקה, בנוסף לימפולסקי או במקומה, היא משיבה "כל האופציות ייבחנו". בהמשך היא מספרת כי אחת הדרישות של משרד התרבות היא הכנסת ועדת רפרטואר חיצונית. בכל מקרה, היא תצטרך להשקיע בשיווק הלהקה בחו"ל. הבלט אמנם ביקר בזלצבורג ביולי האחרון, אך סיור מתוכנן לאירופה בסוף 2011 התבטל בעקבות לחצים פוליטיים. "קצת קשה היום להגיע לחו"ל עם ה'אהדה' הגדולה לישראל", היא אומרת. "אנחנו מוזמנים לפסטיבל בקפריסין בספטמבר ובוחנים אפשרות להופיע בסין השנה".

עמנואל אוגדן

האם בחו"ל חושבים שמדובר בלהקה לאומית, משום שקוראים לה "הבלט הישראלי"?

"בדיוק. ברוב העולם להקות הבלט הן לאומיות ונוהגים להניח שגם בישראל זה כך. אנחנו לא להקה לאומית, אך אחת השאיפות שלנו היא להיהפך לכזו, כדי לזכות במעמד ראוי ובתמיכה רבה יותר".

מה דעתך על מה שקורה היום בתחום המחול בישראל?

"התחום פורח ומשגשג, המחול הופך להיות יצואן של ישראל ושגריר בכל העולם. זה נפלא ונהדר, אבל יש לשים לב לכך שיש הרבה גופים והרכבים מודרניים, שכבודם במקומו מונח, ואין מספיק להקות וקבוצות שעוסקות בבלט קלאסי".

אין פה מסורת קלאסית עשירה בתחומים נוספים, זאת מדינה צעירה.

"נכון, אבל צריכה להיות. זה כמו שלפני כמה שנים לא היתה פה תרבות אופראית, אבל הצליחו להשריש אותה. אין שום סיבה שזה לא יקרה עם הבלט הקלאסי, שבמסגרתו הקהל נחשף למלחינים גדולים וליצירות מחול מופתיות. מישהו צריך לתת על זה את הדעת".

השרשת התרבות האופראית היא הישג של בית האופרה בתל אביב. במלים אחרות, האחריות על קידום הבלט הקלאסי והפיכתו לאטרקטיבי בישראל ניצבת על הכתפיים שלכם.

"נכון, אני מסכימה. יש לי כתפיים נהדרות ואנחנו ניקח את להקת הבלט למקום שבו היא צריכה להיות, אין לי ספק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו