בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להקות המחול המודרני בסין נחושות להגיע לקהל הצעיר

אחרי שנים שבהן דישדשו בשולי אמנויות הבמה במדינתן, להקות המחול המודרני הסיניות זוכות כעת להכרה. אז למה הן לא מסתפקות בכך?

תגובות

רקדנים גמישים ובעלי פנים רעננות מתיאטרון המחול של בייג'ין ונגנים-איכרים מבוגרים מאזור כפרי בפרובינציית שאאנשי - בגלימות אינדיגו ומסיכות בעבודת יד המוחזקות בידיות עץ - צעקו, שרקו ודילגו על רקע מופע צלליות שהוקרן מאחורי מסך שקוף. כל זה התרחש במרתף העמוק של המרכז האולימפי בדמינטון, בעל התקרה גבוהה, שהתמלא בקולות של פעמונים מקרקשים, מצילות נחבטות והלמות תופים.

למחרת, בצד השני של העיר, בחדר חזרות פרוץ לרוחות בקומה השנייה, המשתייך למועדון הצי הסיני, התכוננו כמה רקדנים מלהקת המחול המודרני של בייג'ין להופעה שתועלה בערב השנה החדשה, עם המנהלת שלהם, גאויאן ז'ינזי. הם התעלמו ממזג האוויר הקפוא והתחממו בתרגילי התעמלות, בכפיפות בטן אינסופיות ובתנועות ריקוד מלאות חדווה לצלילי הקלטה של מוסיקת עידן חדש; מעל לראשיהם היו הקירות מעוטרים בשלטי בד ועליהם הכתובת "שמרו על יושרה אמנותית, כבדו את הקהל".

אי-אף-פי

באותו יום, בלופט רחב ידיים במושבת אמנים שבפרוורים, טאו יה ושלוש חברות מתיאטרון המחול שלו, "טאו", התאמנו ללא מוסיקה כלל, התגלגלו על הרצפה, זקפו את רגליהם השמאליות, הזדקפו על הברכיים כאיש אחד. בגוף מפותל כקפיץ הם חזרו על הקומבינציה ללא הפסקה עד שטאו, שהופיע בשנה שעברה בחמש מדינות בשלוש יבשות, קבע שהן מבצעות אותה כמו שצריך.

ההצצות האלה מעידות שהמחול המודרני בסין זוכה כיום לעדנה, אחרי שנים שבהן נשרך מאחורי אמנויות במה אחרות בכל הנוגע להזדמנויות הופעה, מימון, סיקור תקשורתי וקהל. "הקהל מתרחב", אומרת אליסון פרידמן מחברת ההפקות "פינג פונג" המייצגת את תיאטרון המחול "טאו". "יותר רקדנים נשארים בסין. אין להיטות לנסוע לחו"ל. יש אפילו אנשים שחוזרים לסין כדי ליצור כאן".

רבות מהלהקות האלה הן בניהול פרטי, במימון עצמי, לא ממשלתיות וקנאיות לעצמאיותן. הן מצליחות לשרוד במדינה שלממשלתה יש שליטה לפחות להלכה על רוב ארגוני אמנויות הבמה ושתמיכת התאגידים באמנויות בה היא מזערית. "אנחנו עצמאיים", אומר טאו בגאווה. "לא קשה למצוא תמיכה אם חיים בסגנון חיים פשוט ועושים מה שאוהבים".

רקדנית החצר

ההיסטוריה של המחול המודרני בסין קצרה יחסית. ב-1895 למדה בתו של שגריר סין הקיסרית בצרפת, יו רונגלינג, מחול בפאריס אצל איזדורה דנקן. כשחזרה לסין מינתה אותה הקיסרית צה-שי למעין עוזרת לקיסרית, הממונה על עדכון החצר בריקודים חדשים. אך בחלק ניכר מהמאה ה-20 האקלים הפוליטי לא עודד את המחול המודרני. סין הקימה תשתיות לתמיכה בבלט, דיסציפלינה שהגיעה מברית המועצות, בריקוד עממי ובאופרה המסורתית.

מנהלי פסטיבל המחול האמריקאי יזמו תוכנית לימוד למחול מודרני בגואנגג'ואו ב-1986. ולהקת המחול המודרני גואנגדונג, הראשונה בסין, הוקמה ב-1992. עד מהרה נוסדו להקות נוספות, ולדברי גאויאן בין 2000 ל-2005 היתה התפתחות מואצת והביטחון גדל והלך.

"ואז, בערך מ-2005, התחלנו לדבר בקול ייחודי שלנו", היא מסבירה. "למחול המודרני בסין יש שפה משלו. לכן כל כך הרבה פסטיבלים בינלאומיים לאמנות מזמינים אותנו".

ואכן, להקות מחול מסין מופיעות בשנים האחרונות בפסטיבלי אמנות בעולם. תיאטרון המחול של בייג'ין יופיע השנה בספרד, בצרפת, בדנמרק ובגרמניה; "גאויאן" תתארח באוניברסיטת בראון ברוד איילנד; ותיאטרון המחול "טאו" יופיע בפסטיבל לינקולן סנטר בניו יורק, בפסטיבל גדנסק בפולין ובפסטיבל למחול חדש בטייוואן.

תיאטרון המחול "ג'ין שינג" השלים בסוף פברואר סיבוב הופעות בן חודשיים בערים רבות, ולהקת המחול "LDTX", אף היא מבייג'ין, הופיעה ברחבי העולם ב-2010. להקת המחול המודרני "גואנגדונג" הצמיחה כוכבים בינלאומיים כגון הכוריאוגרף שן ויי.

שפתן של להקות המחול האלה מושפעת במקרים רבים מהתרבות הסינית המסורתית. ואנג יואניואן, למשל, מרבה לחפש השראה מהספרות הסינית - "ספר ההרים והים" מבוסס על גרסתו של הסופר חתן פרס נובל גאו שיג'יאן למיתולוגיה סינית עתיקה - ואילו גאויאן מספרת שתורת הזן היא הבסיס לכוריאוגרפיה שלה. הן "ג'ין שינג" והן תיאטרון המחול מבייג'ין העלו פרשנויות לאופרה מתקופת שושלת מינג, "The Peony Pavillion". רוב המחול המודרני בסין כולל תיאורים כי הקהל הסיני מצפה לשמוע סיפור; ב"הרים וים" היה על רקדני תיאטרון המחול מבייג'ין לשנן תפקידי דיבור ארוכים. "הם בוחרים באסתטיקה של סין העתיקה", אומרת פרידמן. "כוריאוגרפים ומנהלים אמנותיים משחזרים את העבר שנקטע". יוצא מן הכלל הוא טאו, שמתכוון להימנע מכל השפעה מן העבר. "ההיסטוריה משוכתבת כאן, היא לא ממש משוחזרת", הוא אומר. "הגוף נותן לנו הכל. הוא מכיל את כל האפשרויות. תפקידי רק להוציא את זה החוצה".

תקציבים דלים

אבל אף שלהקות המחול המודרני בסין מפתחות קולות מובהקים משלהן וזוכות לקבלת פנים חמה בחו"ל, הן מתקשות להגיע לקהלים חדשים במולדתן. המצב אמנם משתפר, אבל סיבובי הופעות מעבר לים והשתתפות בפסטיבלים בינלאומיים הם עדיין לחם חוקן של רוב להקות המחול, שמשתמשות בשכר שהן מקבלות שם לסבסוד הופעות בסין. "אנחנו מפסידים כסף בכל פעם שאנחנו מופיעים כאן כי הקהל הסיני לא קונה כרטיסים", אומרת גאויאן. "אנחנו קיימים 16 שנה ותמיד מתפרנסים מהופעות מחוץ לגבולות סין".

פרידמן מזכירה כמה מהבעיות העיקריות שהמחול המודרני מתמודד אתן: דלותן של להקות המחול המקומיות; העלות הגבוהה של שכירת חלל להופעה; השיעור הנמוך של תרומות תאגידים לאמנויות; חוסר היכולת של להקות מחול פרטיות לבקש תמיכה ממשלתית כלשהי; הדגש על טכניקה ועל שינון שטחי בהוראת המחול; השפעת מופעי מחול ראוותניים המשודרים בטלוויזיה, שחלק גדול מהכוריאוגרפיות מתכווננות אליהם; העדר רקדנים מפורסמים (ג'ין שינג היא יוצאת מן הכלל); והעדר מימון לדרמטורגים ולסדנאות.

עם זאת, להקות המחול המודרני בסין נחושות בדעתן להכות שורשים במולדת. תיאטרון המחול של בייג'ין פועל בשיטתיות להגיע לקהל צעיר באמצעות הופעות בקמפוסים, יצירת ריקודים המשקפים את חיי הצעירים ושיתוף פעולה עם אמנים מז'אנרים פופולריים כגון היפ-הופ. רוב אמני המחול המודרני מביעים אופטימיות זהירה. "זה הזמן הנכון", אומרת גאויאן. "אין היגיון שנסתמך על הופעות במערב כדי לשרוד. אני רוצה לפעול יותר בסין ב-2012. כולם מתמקדים בתרבות, ואנחנו צריכים להופיע. רוב הסינים לא ראו מעולם מחול מודרני. מוטלת עלינו האחריות לשנות זאת".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו