שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הכוריאוגרף עידן יואב בוחר באופוזיציה

לקראת העלאת עבודתו החדשה “The Unfortunates” בפסטיבל הרמת מסך, מספר הכוריאוגרף עידן יואב מדוע החליט להפסיק לרקוד ולהתחיל לשאול שאלות

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

“מוצה הפירואט”, מכריז הכוריאוגרף עידן יואב שיעלה הערב, בפסטיבל “הרמת מסך” במרכז סוזן דלל בתל אביב, את יצירתו החדשה “The Unfortunates”. בתחילת היצירה נראה אדם ליד שולחן עמוס בקלסרים במה שכנראה אמור לייצג את הביורוקרטיה. אשה מכוסה בבורקה רוקדת לצדו. דמות שלישית נכנסת ומכריזה ש”התכנסנו הערב כדי להודיע שכולנו קורבנות של עצמנו”.

ההשראה ליצירה היא מספרו של מישל פוקו “תולדות המיניות”. “בחזרות הראשונות לקחתי טקסט מ’תולדות המיניות’, אבל זה היה קשה לעיכול”, הוא מסביר. “היום הרקדנית שלי מקריאה טקסטים שאני כתבתי כדי שהקהל יבין. פוקו מדבר על כך שאנחנו כאזרחים מכפיפים את עצמנו לחברות משומנות. שאנחנו נכנסים למערכות מבלי לבקר אותן”.
יואב, בן 28, למד בתיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. כבר מגיל צעיר התחנך במסורת הקשוחה לבלט קלאסי, בסטודיו של פט נידלמן. בתיכון החלה להתעורר תודעתו הביקורתית והוא הפסיק את המרוץ הריקודי כדי “לתפוס פרפרים אחר הצהריים עם חברי ברמות, ובכלל, לחשוב מה אני רוצה לעשות, ולא שיגידו לי כל הזמן”.

יואב (מימין) ב"The Unfortunates". קשה לי עם התחרותיותצילום: תמי וייס

“קשה לי עם התחרותיות של עולם המחול”, הוא מוסיף. “בנעורים הייתי רגיש ופגיע ולא רציתי לבלוט. ככל שקיבלתי יותר תפקידים התרחקתי מזה”. הכל השתנה כאשר היוצרת והרקדנית שרון צוקרמן החלה ללמד בתיכון שלו. “היא היתה הראשונה שהצליחה לכונן בי תודעה שבא לי לרקוד”.

בצה”ל שירת כרקדן מצטיין ואחר כך רקד שנתיים באנסמבל בת שבע. התקופה הזאת, לדבריו, “היתה מכוננת. העבודה עם אוהד נהרין הפכה אותי מילד לאיש מקצוע. הבנתי עד כמה המחול זה לא רק תשוקה, אלא ביזנס”. לאחר מכן רקד כשנה בלהקתם של ענבל פינטו ואבשלום פולק כי חיפש “פיסיות מוגדרת. הרגשתי שהחופש שקיים באנסמבל מגביל אותי באיזושהי צורה. היכולת של פינטו ליצור אשליה דורשת ממך לצאת מהמקום של ההומניות הזאת של אוהד. זו אנטיתזה שלו. אבל עדיין הייתי בועט ומרדני”.

אחר כך רקד בלהקת “Norrdans” בשבדיה, אבל גם שם לא נשאר זמן רב. הוא נסע לניו יורק כדי לעבוד עם הכוריאוגרפית אנדריאה מילר בלהקתה “גלים דאנס”, אבל מאחר שלא היה יכול לממן את שהייתו בעיר שב לאירופה כדי להיבחן ללהקות גדולות כמו בלט קולברג ולפגוש את הכוריאוגרף הנערץ עליו ביל פורסיית שניהל להקה בדרזדן.
“אני ממצה נורא מהר”, הוא אומר. “היתה לי טכניקה קלאסית כל כך טובה שעברתי את השלבים מהר, ובסוף החלטתי שאני לא מעוניין לעשות את הדבר הזה לעצמי. עם הזמן התחלתי להבין מה אני אוהב”.

את פורסיית פגש לראשונה ב–2007 כשנסע לראות את יצירתו “הטרוטופיה” ולאחר מכן כשביקש ממנו לצפות בתהליכים יצירתיים ולקיים לו אודישן כרקדן, אבל הדבר לא יצא לפועל. הוא נסע שוב לאמריקה, הפעם לסן פרנסיסקו. “רקדתי והיתה לי חוויה מאוד קשה כי יש לי נטייה להשתלט”, הוא אומר. “קשה לי עם חוסר תעוזה של כוריאוגרפים. הייתי שם חודשיים ובקיץ 2008 חזרתי לארץ”.

לאחר שנה שבה עבד ביחסי ציבור ורקד ב”להקת תל אביב” של עמית גולדנברג ויערה דולב, הבין שהמסלול שלו צריך להיות כוריאוגרפיה. “תמיד כשעשיתי אימפרוביזציה באנסמבל אמרו לי שזה נראה כמו כוריאוגרפיה, וזה גם מה שפורסיית עושה. בה בעת הבנתי שכדי לעשות את זה אני חייב להפסיק לרקוד”.

ב–2010 יצר לפסטיבל “אינטימדאנס” את יצירתו הראשונה, “אנא ממך - שיבוטים באסתטיקה”, בהשראת המאמר “קישוט ופשע” מאת אדולף לוס. “וזה ישר לקח אותי לתעשיית האופנה. חקרתי את סדנאות הזיעה בסין והעליתי לבמה דמות שמחקה את אנה וינטור, תופרת סינית ואזרח שנהפך לקוף”. לאחר מכן יצר ל”גוונים במחול” את “Almost Human”, עבודה לשמונה רקדנים וכן סולו לתיאטרון “התיבה”, “The Poetry of Psychoanalysis”.

הוא עובד כברמן ומהמדינה עוד לא ביקש תמיכה. במלגה שקיבל לפסטיבל “Impulstanz” בווינה הכיר את היוצרת האיראנית שרה רייהני. “הגעתי כקורבן ישראלי שמצפה לראות אשה מסורתית ועמדה מולי בחורה מגניבה שהתרוצצה בביקיני ברחבי וינה. היא נתנה לי את ההשראה לעבודה”.

מדוע בחר לקרוא לעבודתו “The Unfortunates”? “זאת מטאפורה על אנשים שחיים במשטר של דיכוי. כולנו חסרי מזל כי נבצר מאתנו לחיות כחירותיים, ויש בזה משהו מלנכולי. שרה זרעה בי שתל על איראן, דיברנו על כך שהיא לא יכולה לצאת למסיבות, שהם שותים אלכוהול בביתם עם תריסים מוגפים ומבלים לילות בתאי מעצר כדרך קבע. אני אופוזיציונר. זה מה שלמדתי מפורסיית. אני שואל את הקהל שלי שאלות”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ