בלט בולשוי - לרקוד עם חומצה בעיניים - מחול - הארץ

בלט בולשוי - לרקוד עם חומצה בעיניים

מאז הותקף המנהל האמנותי סרגיי פילין, בלט בולשוי נמצא בחקירה פלילית. זה לא מונע מהרקדנים לעלות לבמה ולבצע כמה מהסצינות המורכבות ביותר בעולם הבלט. איך מתמודדים עם אתגרים אמנותיים כשמעל מרחפת פרשה אלימה?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אלן בארי
ניו יורק טיימס

ביום ראשון בשבוע שעבר, בשעה שבע בערב, החל בלט בולשוי, מכונה עצומה ומורכבת, לפעול. מאוורר נדלק והלהבה הקדושה שעומדת במוקד המערכה הראשונה החלה להבהב; המטפסים דמויי החבל של יער קדמון נמתחו למטה בעזרת משקולות. רקדניות קילפו מעליהן שכבות של צמר ותפסו את מקומותיהן בחיוכים מקצועיים, צלעותיהן מתרחבות עם שאיפת האוויר, כאילו הכל כרגיל. כאילו הבולשוי אינו עומד במוקד חקירה פלילית.

מאז השליך תוקף עוטה מסיכה צנצנת של חומצה בפניו של סרגיי פילין, המנהל האמנותי של הבלט, מוקדם יותר החודש, הבלשים מנהלים חקירה מעמיקה בבלט בולשוי. אחת ממשימותיהם היא לחטט בצד האפל של להקת הבלט: ביריבויות ישנות ובטינות מקצועיות שמנהלי הלהקה סבורים שאולי היו המניע לתקיפה.

מתוך "איוון האיום" בביצוע בלט בולשויצילום: אי-פי

אבל ההצגה חייבת להימשך. פילין, בן 42, ראשו עטוף תחבושות, שלח מחדרו בבית החולים במוסקבה הערות להפקה של "לה ביאדר", שעלתה בבכורה ביום חמישי לפני שבועיים ובוצעה שוב בסוף השבוע שעבר. בתוך כל ההתרחשויות, הרקדן ניקולאי ציסקרידזה, שבשל ביקורתו הנוקבת על הנהלת הלהקה נחקר רבות, התאמן לקראת הבלט "אגם הברבורים" שהוצג ביום ראשון.

באחד הערבים בשבוע שעבר, מאחורי הקלעים בבלט בולשוי, קיבלנו הצצה אל המשמעת שבזכותה הלהקה חיה וקיימת זה 300 שנים סוערות, שבמהלכן נפלה האימפריה הרוסית והתמוטט הקומוניזם.

תיאטרון הבולשוי נוסד כמה חודשים לפני החתימה על הצהרת העצמאות האמריקאית, ונשרף עד היסוד שלוש פעמים, אחת מהן כשנפוליאון פלש למוסקבה. להקת הבלט היא הגדולה בעולם, וגודלה מאפשר לה להעלות הפקות כגון "לה ביאדר", שבנקודה מסוימת במערכה השלישית הבמה כולה מתמלאת ברקדניות עוטות לבן וזהות למראה, והאפקט מהפנט.

"הקברניטים מתחלפים, אבל הספינה ממשיכה לשוט", אומר איבאן, אחד מעוזרי הבמה שאינו מוכן להזדהות בשמו המלא מחשש שדבריו יכעיסו את ההנהלה. "התיאטרון הוא מערכת ענקית; כמה אלפי אנשים עובדים בו. זה מנגנון ענקי, וגם אם אדם חשוב כמו פילין נשמט ממנו, המנגנון ממשיך לפעול, משום שיש לו משימה, ואסור לו להפסיק לפעול".

השערורייה בבולשוי אינה יורדת מהכותרות בתקשורת הפופולרית ברוסיה, וקשה שלא להיתקל בדיווחים. תוכנית טלוויזיה שעוסקת בפשעים מציאותיים, "סנסציות רוסיות", שידרה עדכון בעניין החקירה 50 דקות לפני שעלה המסך על ההופעה של יום ראשון בערב. הרקדנים התכנסו סביב צג כדי לצפות בדקות הראשונות, כך מספרת ג'וי וומאק, אמריקאית בת 18 שרוקדת בבולשוי. אחר כך, היא אומרת, הם תפסו את מקומותיהם מאחורי הקלעים וכיבו את שאר המחשבות, כאילו לחצו על מתג.

"יש זמן שבו הרגשות נפסקים והמקצועיות משתלטת", אומרת וומאק.

הרגשות געשו בבירור בקרב הרקדנים, שכמה מהם חיכו כל הלילה מחוץ ליחידת הכוויות שאליה הובהל פילין לאחר התקיפה. הוא דיבר אליהם דרך התקשורת, אף שהתלונן בעיתון מוסקבאי שאינו מסוגל לשלוח מסרונים בטלפון הסלולרי משום שכדבריו, "אני לא רואה כלום". הרופאים אומרים שהוא לא יהיה עיוור, אבל מחכה לו תקופת שיקום ארוכה של שישה חודשים או יותר (בינתיים נודע כי מצבו השתפר).

לפני הופעת הבכורה של "לה ביאדר" הוא ערך שיחת הכנה ועידוד עם רקדניו דרך סקייפ, והרקדנים צפו בו באייפד שהוצב במרכז הבמה. הוא אמר שהוא אוהב אותם בלי סוף וקרא להם לשכוח הכול ופשוט "לרקוד, לרקוד, לרקוד". נטליה רוויץ', המדריכה את הילדים הרקדנים, אומרת שהרקדנים כמו אספו את עצמם אחרי השיחה, "כדי לקחת על עצמם את האחריות, משום שלא היה להם מנהיג".

לידיה שצ'רבקובה, מאפרת שעובדת בבולשוי זה 47 שנה, אומרת שהיתה לה תחושה שהרקדנים "משתדלים יותר, כדי שלא לבייש את פילין". כשנשאלה מי לדעתם של עמיתיה הוא שתקף את פילין, היא מושכת בכתפיה ואומרת, "יש אלפי תיאוריות".

התיאוריה שזכתה במרבית תשומת הלב, לפחות בתקשורת, קשורה לציסקרידזה, בן 39, רקדן בכיר, שיש לו עדת מעריצים נלהבת ושבשנים האחרונות הסתכסך לא פעם עם הנהלת התיאטרון.

סרגיי פילין לפני התקיפהצילום: אי-פי

הקונפליקט בין ציסקרידזה והבולשוי נחשף בתקשורת ב-2011, כשהרקדן אמר שהשיפוץ שעבר התיאטרון בעלות של 760 מיליון דולר גרם לו להיראות כמו מלון נופש בטורקיה, ושוב בנובמבר האחרון, אז הוגשה לנשיא ולדימיר פוטין עצומה בחתימת כתריסר דמויות רבות השפעה בדרישה למנות אותו למנהל התיאטרון. החוקרים תיחקרו את ציסקרידזה לפני שבועיים, והוא הגיב בכך שאמר בפומבי שהוא סבור שמישהו מחוגי הבלט ניסה להפליל אותו. לדבריו אינו יודע מי האיש.

"שני אנשים נחקרו לפניי, והשמועה אומרת שמישהו הפליל את שלושתנו", אמר ציסקרידזה בריאיון. "כששאלתי למה, הם אמרו שהם מתכננים לחקור את כל אנשי הלהקה, אבל הלהקה מונה 250 איש. אמרתי להם, 'הסדר האלפביתי שלכם מוזר, כי האות T (שבתחילת שמו ברוסית) מופיעה לקראת סוף האלפבית'".

סרגיי פילין לאחר תקיפתוצילום: רויטרס

כשנשאל אם הוא חושש מתביעה, אמר שיש לו "אליבי מברזל" – הוא נכח בערב גאלה בתיאטרון מוסקבה בערב התקיפה. גם פילין היה שם, אך הוא עזב זמן קצר אחרי 23:00, ואז הותקף. ציסקרידזה אמר שנשאר באירוע עד חצות וחצי, ושמצלמות האבטחה יכולות לאשש את גרסתו.

לא מדברים ביניהם

הוא ופילין אינם מדברים זה עם זה "כבר הרבה זמן", אך הוא אינו סבור שאחד מיריביו הוא שתיכנן את התקיפה. "יש כל כך הרבה תיאוריות, אבל אני עדיין לא מאמין שהסיבה לתקיפה היא עניין מקצועי", הוא אומר, "אולי בגלל התקדימים המפורסמים, הפשעים המקבילים במדינה שלנו תמיד מבוססים על סיפורי אהבה, על קנאה".

דובר מטעם המשטרה אמר שהחוקרים מתכננים לחקור כמה מהעדים בפוליגרף, אבל לא אמר מי ייחקר כך.

מנכ"ל התיאטרון אנטולי איקסנוב אמר בשבוע שעבר שציסקרידזה לא היה מסוגל לבצע תקיפה כזאת, אף ש"התנהגותו, שעליה לא נענש, גררה את התיאטרון לנקודה שמישהו אחר היה יכול להרחיק לכת עוד יותר מתוך מחשבה שהכול מותר, גם להשליך חומצה על פניו של אדם".

פילין עצמו הסיר את התחבושות לראשונה לקראת ראיון בתוכנית אירוח, "טלוויזיה מרכזית". ראשו היה מגולח ועיניו עצומות, ולכן לא היה ברור אם הוא מסוגל לראות. הוא אמר שהיה רוצה שתוקפיו "ימתנו את השאיפות שלהם, או ישככו בדרך כלשהי את הטינה בתוכם". הוא גם אמר שהזמין כומר לחדרו בבית החולים. "אמרתי לו שאני סולח לכולם, ומותיר את מלאכת השיפוט לאלוהים, כי האדם הוא חלש", אמר. "אני סולח לכל מי שמעורב בפרשה. אבל אם אנחנו מדברים על העולם הארצי, יש לנו מוסדות חקירה, אין ספק שיש לנו אנשי מקצוע מצוינים, ובקרוב אני מניח שנקבל תשובות לשאלות שאתם שואלים אותי עכשיו".

בזמן שדבריו שודרו, אנשי הבולשוי חיכו לפתיחת ההצגה מאחורי הקלעים. הם התכוננו לביצוע הסצינה הקשה "ממלכת הצללים" במערכה השלישית – כ-40 רקדניות יורדות לאורך ארבע רמפות בתהלוכה אטית שנועדה לצייר חלום אופיום. הסצינה, אחת המפורסמות בבלט הקלאסי, מחייבת דיוק קיצוני, שכן הרקדניות נעות בה בקצב אחיד ונושמות יחד, כל רקדנית משקפת כמראה את הערבסק של הרקדנית שלפניה.

אחד מטכנאי הבמה הודה בהפסקה שבכל הצגה יש מתח גדול – כל אחד ממאה מנגנונים עלול להשתבש. ברונה גליאנונה, לבושה כולה לבן לקראת המערכה השלישית, ישבה על ספסל והמתינה לכניסה שלה. "זה קשה, אבל הדבר החשוב הוא ההצגה", אמרה. "אני לא יודעת איך להסביר את זה במלים אחרות. זה מה שצריך לעשות".

מאנגלית: אורלי מזור־יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ