בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחול רות אשל

להקת "בייג'ינג": הרבה פרחים, מעט קסם

המופע של להקת המחול המודרני הסינית “בייג’ינג” היה גדוש אפקטים, שעוררו תחושה של עומס יתר

תגובות

להקת המחול המודרני “בייג'ינג” העלתה בתל אביב מופע חגיגי לרגל השנה הסינית החדשה, שנת הנחש, ולציון שיתוף הפעולה המתמשך בין מרכז סוזן דלל לבין השגרירות ומשרד התרבות של סין. ייתכן שהחיבור בין השנה החדשה למחזוריות ההתחדשות בטבע הוא זה שהביא לבחירה במחול "פריחת הזמן". לפי התוכנייה, הריקוד מתבסס על 24 מונחים סולריים ומתאר את סיפורם של יצורים, של אלים ובעיקר של פרחים הבאים ונעלמים לאורך עונות השנה.

זה מופע שנקודת המוצא שלו היא הדימוי הצורני, אשר דרכו מועבר הסיפור. עיקר הנדוניה הוא הוויז’ואל, השימוש באפקטים של סרטי וידיאו המוקרנים על המסך האחורי, תאורה קסומה ותלבושות יפות שתומכות ברעיון ויוצרות מופע אסתטי הפונה לקהל הרחב. גם הרקדנים מצוינים - אך בסך הכל יש עומס של רעיונות ואפקטים.

המוטיב החוזר לאורך היצירה, כמו מפריד בין העונות, הוא השמש, המיוצגת במטריית ענק שאותה מסובבים הרקדנים, וכן שתי דמויות: הרקדנית גאו יאנג'נאז'י, עטויה בשפעת בד לבן גולש ובידיה מוטות ארוכים וצרים, המעלה על הדעת פיה שכוח מגעה הזעיר עשוי להביא ללידה ופריחה; ואליה מתלווה רקדן גבה קומה (ג'מסין ג'ינאג), לבוש שחור, לראשו כתר משורשים מתים וידיו מתארכות בשרוולים ענקיים הנמתחים לאורך הבמה על ידי עוזריו - האוספים לתוכם את הנקרה בדרכם - והוא אולי מסמל את המוות. השמש, אלת החיים, ואל המוות מנצחים על הזמן.

LI ZHIGUO

הכוריאוגרפית עושה שימוש במגוון פרחים - מזרים גדולים עד גבעולים ארוכים וגמישים שבקצוותיהם עלים עגולים, כאביזר היוצר צורה במפגש עם הגוף. למשל, הגבעולים הארוכים המוצמדים לעיניים ונראים כמשושים, או העלים הגדולים המשמשים כיסוי ראש או בגד. הפתרונות הכוריאוגרפיים בעבודה עם האביזרים הם צפויים, אם כי הביצוע האיכותי מקנה לסצינות גימור אמנותי מלוטש. הכוריאוגרפית אמנם יוצרת חגיגה של יופי חזותי, המועצם על ידי מוסיקה שמבקשת לעורר תחושה של אושר מתוך התפעמות למראה יפי הפרחים, אבל זה מחול עם פרחים ולא מחול שמביא את הקסם, אולי הרוחני, של הפרחים, של אותה סחרחרת השיכרון שבבושם. יש כאן אי-התאמה בין המרכיבים הטקסיים ביצירה לבין עודף התמיכה הצורנית.

אביזר נוסף שמככב בעבודה הוא המניפה. יש כאלה בגדלים שונים, והן גם משמשות מעין תפאורה מוסיקלית, כשפותחים וסוגרים אותן או מקישים בהן על הבמה. מלבד העניין הצורני יש לשימוש במניפה גם אלמנט סימבולי: שני חצאיה יוצרים את השלם, את השמש.

מבחינת השפה התנועתית היה רק שימוש מועט בלקסיקון תנועה המזוהה, להבנתי, עם התרבות הסינית. בתנועות הבודדות כשלעצמן אין עניין, אבל כשהן חוברות יחד על ידי האנסמבל, משוכפלות באוניסונו או יוצרות קונטרפונקט, נוצרים אפקטים חזותיים הנקשרים לדימויים ולאסתטיקה הסיניים.

בחלק מהסצינות בולטת התנועה החושנית, המצביעה על שחרור ופתיחות בהשוואה למחול הסיני המסורתי. יש סולו של רקדנית המעלה על הדעת את סגנונה של פינה באוש ב"פולחן האביב", בתנועה הזורמת, בתנופות, בעבודת הידיים המונפות מהזרועות ובשיער הארוך הנע כהד לתנועת הטורסו. בחלק מהקטעים הרקדנים מכניסים אביזרים לפיהם. ייתכן שזה פתרון כוריאוגרפי שנועד לשחרר את הגוף מאחיזת הפרח והמניפה ולאפשר לו חופש תנועתי, אבל הוא גם מעורר מחשבות נוספות.

אחד הקטעים הטובים הוא דואט יפהפה של זוג מחובר. הם נעים יחד לאטם, מחוברים, מעלים על הדעת אימפרוביזציית מגע ובוטו - אבל תנועתם נקטעת באיבה. יש גם דואט אחר של זוג, פולקלוריסטי משהו, עם פנס סיני מסורתי שמעלה על הדעת ציור קליגרפי. בקטע אחר נכנס לבמה רקדן בדמות זקן עם מוט ענקי, מתקדם באטיות המקרינה עוצמה פנימית.

הרקדנים טובים, בעלי יכולת וירטואוזיות, אם בקפיצות המטיחות את הגוף לרצפה ואם בתנועה האטית שלהם המותחת את הרגע. גם התלבושות מחמיאות להם והן חלק מהיופי הוויזואלי; כך שכבות של בדים גולשים המחוברים למותניים במקבץ קשירות ובעוד שהגו גלוי, או עיצובים אחרים העשויים מבדים קשוחים המשנים את מיתאר הגוף.

לאורך העבודה רעיונות באים ונעלמים ויש תחושה של דחיסות יתר. אולי זאת בחירה של הכוריאוגרפית, שביקשה להראות את עושר הפריחה בעונות השונות ולהמחיש את תחושת הארעיות של החיים, אבל התוצאה מעידה על תפישה אמנותית המעדיפה התפרשות ולא ירידה לעומק.

במשך היצירה מופיעים הבזקים של כותרות בסינית המוקרנים על המסך האחורי וגם קטעי דיבור. חבל שלא תורגמו לעברית: ייתכן שהם יכלו להבהיר את ההתרחשויות לצופים המערביים שאינם מכירים את התרבות הסינית והיו מקלים להתייחס לסמלים ולרעיונות שבמופע.

להקת המחול המודרני בייג’ינג: “פריחת הזמן”. כוריאוגרפיה: גאו יאנג’נאז’י; מוסיקה: קולאז’; עיצוב תלבושות: או קואן; מעצב איפור: ג’יאה ליי. מרכז סוזן דלל, 18.2

LI ZHIGUO
LI ZHIGUO
LI ZHIGUO
Long Xiaoshu
LI ZHIGUO
LI ZHIGUO


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו