גיל נוה
גיל נוה

מבקרי המחול בכלי התקשורת בבריטניה הגיבו באופן מעורב ליצירתו החדשה של הכוריאוגרף הישראלי חופש שכטר "Untouchable" ("מְנוּדֶה" בתרגום חופשי), אשר נוצרה במיוחד בעבור הבלט המלכותי הבריטי ועלתה בבכורה בסוף השבוע בלונדון. היצירה הוצבה בין יצירתו הקאנונית של ג'ורג' בלנשין "ארבעת המזגים" מ-1946, שגם עמדה בכותרת הערב, לבין יצירתו של קנת מק'מילן מ-1966 "שיר האדמה", הנחשבת אף היא ליצירה קאנונית.

המבקרים לא התעלמו משיבוץ יצירתו של שכטר בין שתי יצירות שבזמנן נחשבו מהפכניות והבהירו כי מדובר בהצהרת כוונות נועזת של קווין או'הר, המנהל האמנותי של הבלט המלכותי. המבקרים החמיאו לאו'הר על הבחירה בכוריאוגרף "שהוכיח בשנים האחרונות שהוא כישרון מרענן באופן יוצא מגדר הרגיל ואחראי לכמה מהיצירות המרתקות ביותר באחרונה", לדברי מארק מונהאן, מבקר המחול של ה"טלגרף", שהסתייג וציין כי על אף כל המעלות "הבעיה היא ששכטר מסוגל ליותר מזה, ועם הלהקה הזו - הבלט המלכותי - הוא חייב לעשות יותר מזה. הוא אמר לי שהוא לא רוצה להיות ניסיוני מדי עם הבלט המלכותי, אבל הוא במיטבו כשהוא אקספרימנטלי... אני מקווה שבפעם הבאה שכטר יתן לעצמו דרור".

ג'ודית מק'קרל מה"גרדיאן" התלהבה מכך ששכטר "לא בחר את הכוכבים הראשיים לביצוע יצירתו, אלא 20 מהרקדנים הזוטרים יותר בלהקה. היצירה כולה עוסקת בכוח הקולקטיבי של הקור־דה־בלט (להקת הרקדנים - ג"נ) ולא באינדיבידואליות הווירטואוזית של הכוכבים". מק'קרל מציינת כי "אף אחד לא יוצר כוריאוגרפיה לקבוצה כמו שכטר, ובמחצית הראשונה של היצירה הבמה נסחפת באנרגיה מתגלגלת… ברור מהכותרת ששכטר יצר כוריאוגרפיה על מהגרים, זרים, אאוטסיידרים, אבל שכטר, שהוא אאוטסיידר נועז מבחירה, מיתן באופן מאכזב את השנינה ואת הפרובוקציה הפילוסופית שהתרגלנו לראות ממנו". היא משווה את יצירותיו של שכטר ללהקתו, שהן יותר בינתחומיות לדבריה, ואומרת: "ביצירה זו, שהיא נטו מחול, אנחנו מחכים לשורת המחץ שלא מגיעה. היצירה הזו רחוקה מלהיות מיטבו של שכטר, אבל — וזה אבל גדול — היא עדיין אבן דרך חשובה בתולדות הבלט המלכותי. אלו אינם רקדני בלט שמנסים רעיונות מודרניים כמו שהיפסטרים לובשים בגדים מהודרים. הם שותפים לניסוי שמרגיש חי ואותנטי".

לעומת שניהם, המבקר של ה"טיימס" הלונדוני, דונלד הוטרה, היה רחוק מלהתלהב מהיצירה, ואף על פי שציין לשבח את יכולותיו הכוריאוגרפיות של שכטר, הקומפוזיציות המורכבות שיצר ובחירתו ברקדנים הזוטרים בלהקה, הוא טען כי "התנועות כבר החלו להיות צפויות. הטענה כי היצירה עוסקת בנושא ההגירה, היא לא מממשת את ההבטחה הפוליטית הראשונית שלה". לדברי הוטרה, שהיה החריף ביותר בביקורתו על יצירתו של שכטר, כתב כי "לא מפתיע כי יצירתו של שכטר היתה הפעם חלולה באופן שטחי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ