פסטיבל בנורווגיה דחה כוריאוגרפיות מישראל בגלל ההגבלות על אמנים פלסטינים

"אמניות מהשטחים הכבושים נאבקות בגישה מוגבלת ליעדים בינלאומיים", כתבו מארגנות הפסטיבל לחמש כוריאוגרפיות מישראל. לדברי היוצרות מדובר ב"אפליה הפוכה"

מיה אשרי
מיה אשרי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הרקדניות רוני רותם ומיכל רוטמן ביצירתן "1/2"
מיה אשרי
מיה אשרי

חמש כוריאוגרפיות ישראליות שהגישו את עבודותיהן לפסטיבל המחול הנורווגי Feminine Tripper קיבלו הודעת דחייה זהה, ובה התבשרו כי הוחלט שלא להזמין אמניות מישראל לפסטיבל, שעתיד להיפתח בסוף השבוע, בגלל יחסה של הממשלה לפלסטינים.

"אנחנו לא יכולות במצפון שקט להזמין משתתפות ישראליות כשאנחנו יודעות שאמניות מהשטחים הפלסטינים הכבושים נאבקות בגישה מוגבלת ביותר ליעדים בינלאומיים", כתבו מרגרט סלטבו וכריסטיאן נרדרום בוגוולד, מארגנות הפסטיבל, העוסק במגדר, נשיות והעצמה נשית. "כמו כן, יש לנו סיבות להאמין כי ממשלת ישראל משתמשת בתרבות כתעמולה לצורך הלבנה והצדקה של שלטונה בשטחים". בהודעתן צירפו סלטבו ובוגוולד לינק לכתבה בנושא שפורסמה ב"הארץ" בשנת 2005. בסיום הודעתן כתבו כי הן "מקוות שתהיה לנו ההזדמנות להזמינכן לנורווגיה בעתיד, כשהנסיבות הפוליטיות ישתנו. אנחנו מקוות שאתן, כאמניות, תסייעו להעלות את המודעות בחברה שלכן לחששות שלנו ושל אנשי תרבות אחרים בנוגע להשפעות ההרסניות של הכיבוש של אמנים פלסטינים בפרט והאוכלוסייה הפלסטינית בכלל".

חמש הכוריאוגרפיות — רוני רותם, ניצן לדרמן, עדן ויסמן, מעיין כהן מרסיאנו ועדי שילדן — ניסחו מכתב תגובה שהעבירו למארגנות, ובו כינו את ההחלטה "אפליה הפוכה". "לדעתנו ההחלטה שלכן מקדמת פילוג ותורמת להנצחת הקונפליקט במקום להציב דוגמה ולעודד דרך חלופית — דרך הכוללת ערכים של חופש הביטוי, ייצוג מלא, דיאלוג ומחיקה של תוויות", כתבו החמש במכתבן. "לכל אחת מאיתנו יש מגוון זהויות, וכל אחת מאיתנו היא ישות עצמאית ואינדיווידואלית, כמו כל אחד אחר... אנחנו לא רוצות לחקות את המגמות הפוליטיות, הנוטות לפופוליזם ופילוג ל'אנחנו והם'. יתר על כן, למותר לציין שזהות ישראלית היא לא דבר אחד מוגדר — והדבר נכון לכל זהות לאומית או קבוצתית אחרת".

הקבוצה ציינה עוד במכתב התגובה כי גם בישראל הן נתונות למשטור וצנזורה של האמנות שלהן וכי הן אינן משרתות של השלטון. "המציאות הנוכחית שלנו היא מורכבת, ואמנים צריכים לעמוד על המשמר על מנת להגן על חופש הביטוי שלהם לנוכח ניסיונות צנזורה מצד משרד התרבות", כתבו. הן ציינו כי לפחות שתיים מבין החתומות על המכתב נאלצו להתמודד עם דחיקה של יצירותיהן הן מבית והן מחוץ. "אנחנו נאמנות לאמנות שלנו, ונילחם בכל סוג של צנזורה, בין אם מתוך ישראל או מחוצה לה", הוסיפו.

"בי זה מאוד פגע", אמרה ל"הארץ" רוני רותם על ההחלטה. "אני מנסה להוציא את היצירות שלי החוצה כי בארץ זה תחום מאוד מצומצם. אני משתדלת ומשקיעה שעות, ובסוף אפילו לא מקבלת דחייה עניינית — הם אפילו לא צפו ביצירה שלי. זה גרם לי לתחושת תסכול ובעיקר לעצב — אני בסך הכל אני, אני מייצגת רק אותי ואת האמנות שלי, לא שום דבר אחר".

רותם הדגישה כי כוונתן של החתומות על מכתב התגובה אינה להביע עמדות פוליטיות לכאן או לכאן, אלא להפך. "אנחנו בסך הכל רוצות לייצר דיאלוג. הפסטיבל היה יכול להגדיל ראש, ולהזמין יוצרות מישראל לצד יוצרות מאיראן נניח, כל מקום אחר, ולהראות איך דרך האמנות אפשר ליצור מפגש. במקום זה הם יצרו את התגובה ההפוכה, וחיזקו את המגמות הקיימות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ