בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתה תרצה ספיר, אשת חינוך בתחום המחול ומומחית לכתב תנועה

תרצה ספיר, לשעבר ראש בית הספר לאמנויות המחול בסמינר הקיבוצים ואשת חינוך ומחקר בתחום כתב המחול אשכול־וכמן, מתה בגיל 77

תגובות
ריקודנטו
dvaash

תרצה ספיר, לשעבר ראש בית הספר לאמנויות המחול בסמינר הקיבוצים ואשת חינוך ומחקר בתחום כתב המחול אשכול־וכמן, מתה שלשום (ראשון) בלילה בגיל 77 בביתה. ספיר היתה במשך 40 שנה תלמידתה ולאחר מכן עמיתתה של פרופ' נועה אשכול, מחברת כתב המחול הקרוי על שמה. היא ייסדה את המרכז לחקר כתב התנועה ושפת מחול בפקולטה לאמנויות במכללת סמינר הקיבוצים, את המסלולים לתיאטרון מחול ולמורים בפועל בסמינר, ואת להקת המחול "ריקודנטו". כמו כן, כתבה ספרים רבים בתחום, לרוב בשיתופי פעולה עם אנשי מקצוע נוספים. הלוויתה התקיימה אתמול בקיבוץ גת.

היא נולדה וגדלה בקיבוץ גת והחלה את דרכה בתחום המחול בסטודיו של גרטרוד קראוס בתל אביב. בראיון לשיר חכם ב"הארץ" ב–2014, סיפרה כי בנערותה יצרה את הריקודים של החגיגות השונות בקיבוץ וכי הושפעה רבות מהתרבות הקיבוצית. את נועה אשכול הכירה בשנות ה–60 המאוחרות בסמינר הקיבוצים. היא למדה אצלה והשתתפה בכתיבת רבים ממאמריה. "היא לימדה אותי הכל", אמרה ספיר. "באתי לשיעור אחד שלה ונשארתי 40 שנה. אחר כך עברתי למרכז שלה בחולון ועבדתי שם. כשעזבתי את הקיבוץ, חיי היו מורכבים מעבודה בסמינר ונועה".

בשנות ה–70 החליפה אותה כמורה בסמינר, ומאז עסקה רבות בחינוך, בעיקר של מורים למחול, במחקר, ובכתיבת ספרים רבים. במסגרת עבודתה בסמינר, הקימה ספיר בתחילת שנות ה–2000 את המסלול לתיאטרון מחול והן את המסלול למורים בפועל בבית הספר למחול. בשנים 2000–2007 ניהלה את בית הספר לאמנויות המחול.

שיטת אשכול־וכמן היא מערכת סמלים המבקשת לתאר את התנועות האפשריות של הגוף באמצעות תבניות גיאומטריות מבוססות צירים. היא פותחה בסוף שנות ה–50 על ידי נועה אשכול ואברהם וכמן ואיפשרה ללמוד, לנתח וליצור מחול מבלי להסתמך על מקורות השראה חיצוניים. במשך השנים שימשה כוריאוגרפים ליצירת עבודות וכן נעשה בה שימוש בתחומים אחרים, כמו ניתוח ולימוד שפת הסימנים, פלדנקרייז, וסיוע לתלמידים עם הפרעות קשב (בשיטה שפיתחה ספירה וקרויה על שמה). לאחר מותה של אשכול ב–2008, הקימה ספיר גם את מרכז החקר לכתב המחול בסמינר .

במסגרת עבודתה ככוריאוגרפית, הקימה ב–1986 את להקת המחול ריקודנטו בהשראת כתב התנועה. גם שם שילבה מרכיבים מחקריים, אך העניקה להם ביטוי מעשי. "תרצה לא הסתפקה בצד התיאורטי", אמרה ל"הארץ" הכוראוגרפית והמבקרת רות אשל, שהיתה מיודדת עם ספיר ואף כתבה איתה ספר על ריקוד אתיופי. "היא לקחה את כתב התנועה כנקודת מוצא ליצירת ריקודים. מה שיפה במה שהיא עשתה זה שהיא חיפשה ליצור כל מיני אסוציאציות — לציורים, לנופים, לציפורים. וגם כשזה היה מופשט, היה לזה קורטוב של רוח".

"כשהיא החליטה משהו היא פשוט ביצעה את זה", הוסיפה אשל. "כשהיא רצתה שנחקור את מחול הכתפיים של העדה האתיופית, היא היתה לוקחת במשך שנה רכבת כל בוקר לחיפה במשך שנה, היינו מסתכלות יום שלם על חזרות. בנעימות גדולה היא היתה החלטית ומסורה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו