YouMake ReMake: אמנות נגד הדרת נשים

בסבב השני של הפרויקט, בו מגיבים אמנים לסרטוני יוטיוב, הצליחו המשתתפים להציג פרשנות מורכבת ואמיצה על מעמד האישה בחברה

טל לוין, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל לוין, עכבר העיר

רצה הגורל, וכמה שעות לפני המופע YouMake ReMake, קראתי מאמר של התיאורטיקן ריצ'רד רורטי. בקצרה, רורטי מציג את הפמיניזם, כתנועה שכמעט ויתרה על תקוות מהפכניות, ונותרה מתפקדת ופועמת בעיקר בשדה הביקורתי. ההתבצרות בעמדה הביקורתית, כפי שרורטי רואה אותה, אולי מאפשרת לתודעה לחשוב באופן חופשי יותר, אבל אין בה מספיק דלק כדי להניע שינוי. הטענה של רורטי, בעייתית ככל שתהיה, נפגשה עם המופע שקטעים רבים ממנו עסקו בהדרת נשים, ובמעמדה של האישה בחברה.YouMake ReMake - מועדי מופעYouMake ReMake: רקדנים נגד יוטיוב, המופע הראשון

זהו הסבב השני של האירוע שיזמה הכוריאוגרפית רננה רז – שגם משמשת כמנהלת האמנותית. הרעיון הוא פשוט – כל יוצר, מוזיקאי, כוריאוגרף, במאי וכן הלאה, בוחר קטע מיוטיוב, ומספק לו פרשנות. זו יכולה לבוא אחרי הקרנת הקטע, לפניו, בזמן ההופעה, כליווי וכן הלאה. התנועה בין הסרטון לבין המתרחש על הבמה, מאירה את שני הטקסטים באור אחר.

אחרי שצפיתי לפני כמה חודשים בסבב הראשון של המופע, נראה השני מהודק ומדויק בהרבה. העובדה שרז בחרה לעסוק בנושא של הדרת נשים קשרה יחד את החלקים השונים, לרבות אלה שלא נגעו בסוגיה באופן ישיר.

שני הקטעים המעניינים והחשובים שבערב הציבו באומץ וברגישות רבה את שאלת מעמד האישה בפני הקהל. הראשון נפתח בהקרנת ראיון ישן של בילי מוסקונה-לרמן עם זוג נשוי. הוא – זמר מזרחי, שמודה קבל עם ומצלמה, ובגאווה מופגנת, על הדרך האלימה והדכאנית בה הוא נוהג כלפי אשתו. היא – רעיה מסורה, משותקת בשתי רגליה, לבושה בשמלה ורודה מנופחת המקנה לה מראה של ילדה-בובה, מגדלת ארבעה ילדים ומשמשת כמשרתת האישית של בעלה. בביטחון ובנחישות פורשים השניים את חוקי הבית – אסור לה לצאת, לו מותר הכול, אין לה רשות, ולו יש בעיקר רשות. זהו ראיון שיכול לעורר גיחוך ברגע הראשון, אבל בעיקר הוא מבעית ומקומם. כתגובה, התחפש עופר עמרם לזמר המרואיין, ושר רפליקות מתוך דבריו למקצב מזרחי ושמח. המעבר הפך את הראיון ממקרה קיצון משונה, שניתן לבטלו כתופעה בודדת, לסימפטום של בעיה כללית יותר. במילים אחרות, האלימות רק שינתה צורה, אבל ייתכן שהיא הרבה יותר מתוחכמת ומסוכנת כשהיא מוגשת לנו במקצב פופי ועם הרבה סלסולים. בהמשך תשוב אותה דמות לבמה, הפעם עם רקדנית שמגלמת את האישה. עכשיו הופך השיר השמח לשיר דיכאון של זמר קסטות, שדורס את אישתו, גם כשהוא לכאורה שופך את ליבו.היישר מבאסטה בתחנה המרכזית. "YouMake ReMake":

לא רק לקהל החוג למגדר הקטע השני מתחיל בסרטון תמים, בו כבשה לבנה קטנה מדלגת בין כמה חדרים לפי הוראותיה של בעלת הבית. הקפיצות הקטנות היו משעשעות ושובות לב. הנינוחות הופרה כשאל הבמה פרצה רקדנית בשמלת כלה לבנה. בתחילה חצתה את הבמה גם היא ממקום למקום, עד שנעצרה מול רקדן אחר, לבוש בבגדי חתן. מה שנראה אולי כמו ערב כלולות רומנטי מתפתח לאט לאט לסיוט הזוי. החתן קושר את רגליה של הכלה, שמוטלת על כתפיו כמו כבשה לפני שחיטה, עיניה מכוסות, ידיה נקשרות בחגורה ופיה נסתם. כל הזמן הזה היא צוחקת, נהנית ונענית למעשיו. לבסוף הוא משתמש בסרט מתוך שמלתה כדי לקשור אותה כמו ברצועה. אז נשמעת מוזיקה חסידית, שמתבררת כשיר שמחה בחתונה. הסרטון הבא שעולה מציג כלה חרדית ביום חתונתה, שעומדת במרכז אמפי ומסביבה אינסוף גברים חסידים. פניה מכוסות וידיה קשורות ברצועה. החתן המיועד אוחז ברצועה ורוקד סביבה בשמחה אין קץ.

שתי הפרשנויות הללו, הגם שיש בהן ממד פארודי (ולכן הומוריסטי) סיפקו ביקורת חכמה ומורכבת על היחס שבין נשים ונשיות לבין קטגוריות שאנחנו תופסים כנחותות בחברה. הטענה שאישה מיוצגת בתרבות לא פעם כחיה ניצודה, כבובה או כרכוש היא אמנם לא חדשה, אך למרבה הצער עדיין רלוונטית. ברוב המקרים כשהיא (הטענה) מגיעה מכיוון אקטיביסטיות או אקדמאיות פמיניסטיות היא מוגבלת בעיקר לקהל של החוג למגדר, או מוסתת ונדחקת הצידה. כלומר, אף אחד לא מתעניין ומקשיב לה באמת. בשני הקטעים האלה (ובאחרים), הצליחו רז ושותפיה לא רק להביע עמדה ביקורתית, אלא גם לעורר תשוקה לשינוי של ממש.YouMake ReMake - מועדי מופע

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ