אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלט המלכותי של וויניפג: שלמות ועוצמה נשית

שלוש יצירות העלתה להקת הבלט הקנדית המצויינת במסגרת פסטיבל תל אביב דאנס. בכל אחת מהן בלטו הרקדניות עם טכניקה מופלאה ויכולות הבעה נדירות

תגובות

שלוש יצירות הרכיבו את הערב המופלא שהציגה אתמול להקת הבלט המלכותי של וויניפג. הקבוצה הקנדית חגגה את ה-70 להיווסדה במשכן לאמניות הבמה בתל אביב, עם קהל גדוש של קנדים נרגשים, שהריעו לנאומו של אנדרה לואיס, המנהל האמנותי האגדי של הלהקה. האמת? הקבוצה הוויניפגית ראויה לקהל נרגש ולהרבה מחיאות כפיים. הם סיפקו תצוגת בלט קלאסי משובחת, מדויקת ומרהיבה, שעשתה הרבה כבוד לאמנות הזו, שלא לומר, הרבה כבוד לקנדה.

הבלט המלכותי של וויניפג - מועדי המופעתל אביב דאנס - כל הפרטיםכל ההמלצות לתל אביב דאנס הכירו את מוירה ליבוביץ' - הבלרינה היהודיה של בלט וויניפגאת החלק הראשון יצר פיטר קוונץ, בוגר בית הספר של הלהקה, שהגיב להזמנה של מוזיאון גוגנהיים, ליצור "עבודה בתהליך". זוהי יצירה שקושרת יחד את הטכניקה הקלאסית, עם שפת תנועה מעט יותר מודרנית. מצידו של הקלאסי הייתה אמירה מעניינת, נועזת כמעט, אשר שברה באופן מאופק את מוסכמות הז'אנר. כך שבעוד הכוריאוגרפיה השתמשה לא פעם בתרגילים שכמו נלקחו מתוך שיעורי בלט, הכניסות והיציאות אל הבמה היו לא פעם תיאטרליות יותר.

על הבמה ניצבות ארבע רקדניות, לבושות בבגד גוף המחולק לצבעי שחור, אפור ולבן, מעוצב כמעין שדה של משבצות. כמטאפורה, בתוך אותן "משבצות", הן נעות וחוקרות את גדולות אוצר המילים הקלאסי, עם הרבה הומור וללא חנופה. המוזיקה אינה מעניקה ולו רגע אחד של מלודיה, ומותירה את תחושת הקצב והדחיפות שנוכחת בכוריאוגרפיה מהתחלה. שוב ושוב הרקדניות נכנסות אל הבמה, מבצעות קטעי סולו, דואטים ורוקדות כקבוצה שלמה. אליהם מצטרפים שני רקדנים גברים, שנוכחותם מתגמדת לצד זו הכובשת של הרקדניות. בכלל, להקת הבלט של וויניפג היא קודם כל להקה של רקדניות, עם רמה טכנית מושלמת, תנועות נקיות ויכולות הבעה מרגשות. ואיזה כיף לראות בלרינות בנעלי פוינט, שכל פירואט שלהן, כל הרמת רגל וכל קפיצה מבוצעים ללא דופי.לחקור את המגבלות בתוך המשבצת. In Tandem (צילום: יח"צ)אם היה ספק בעליותן של הנשים בעבודה הקודמת, שהרי בדואט שעקב אחריה - Led, הוא כבר התפוגג לגמרי. זוהי יצירה קצרה, שש דקות בסך הכל, שנרקדה לצלילי פסנתר שקטים, שקושטו בסאונד של נשימות ונשיפות. למרות הרוגע היחסי של המוזיקה, התנועה הייתה מהירה, אינטנסיבית מאוד, והרקדנים לא נחו לרגע. טרה בירתוויסל, סולנית הלהקה, היא אחת הרקדניות המיוחדות שראיתי בימי חיי. לבד מהטכניקה חסרת פגמים, היא בעלת מראה ונוכחות יוצאי דופן. על פי רוב בלרינות הן יצורים עדינים, שבריריים כמעט, הנאלצות להציג תפקידי "עלמות במצוקה". בירתוויסל הביאה אל הבמה איזה כוח, חדות ואיכות גברית כמעט, שהפכה אותה לרקדנית מורכבת ומלאת עוצמה. כרמינה בורנה חלקו השני של הערב היה עבודתו המפורסמת של הכוריאוגרף מאוריציו ווינרוט, למוזיקה המפורסמת יותר של קרל אורף. בתכניה מספר ווינרוט, כי רצה להותיר את היצירה ללא עלילה של ממש, ובכל זאת לומר משהו על הפולחנים האנושיים המרכיבים את חיינו. ואכן, האלמנט הפולחני נוכח מאוד בעבודה הגדושה הזו, אשר נפרשת על פני ארבע פרקים. הראשון שבהם, והמוכר יותר, הציג את כל חברי הלהקה במחול סוחף ואחיד מאוד. אל מול האקסטזה שמביאה איתה המוזיקה, ווינרוט שמר על תנועות חדות ואסופות מאוד, שרק הגבירו את הנוכחות של הראשונה. זוהי בחירה אינטלגנטית ומרגשת מאוד, מפני שנוכח יצירה שכזו, יכולה הכוריאוגרפיה ליצור עומס ופאתוס מיותרים. בפרימו ורה, הפרק השני בעבודה, הולבשו הרקדנים בבגדים בהירים, לצורך 'פולחן אביבי' ומרוכך יותר מהפרק הראשון. על הבמה הוצבו סטנדטים של תווים, מקושטים בדשא. זוהי בחירה מעניינת שמחדדת את הבחירה של ווינרוט להפוך את הרקדנים לצלילים עצמם, לקומפוננטים של המוזיקה. במובן מסוים הוא מבקש להתייחס למוזיקה בהכנעה, ותופר לא פעם תנועה לכל תו. אם המקהלה שרה בקאנון, כך גם הרקדנים, סולו מוזיקלי הוא גם סולו תנועתי וכן הלאה. גם בכרמינה, זוהי טרה בירתוויסל שהותירה אותי ללא נשימה. וויסל היא לא סתם רקדנית טובה, היא שחקנית, חזקה כצריך ומיוסרת לפי הצורך. מן העבר השני, היא לרגע לא דרמטית מדי. בפרק השלישי - "אין טאברנה", היא נדמית לאיזו גיבורת טרגדיה, שמכניעה את כל אויביה. יש רק להצטער שהיא לא עשתה זאת על פוינט.הבלט המלכותי של ווינפג (במסגרת פסטיבל תל אביב דאנס) - 14-16.10 במשכן לאמניות הבמה בתל אביב ; 18-19.10 בתיאטרון ירושלים ; ו-20-21.10 באודיטוריום חיפה.

כתבות שאולי פספסתם

*#