"החור": העולם המטורף, הרדוף והיפה של נהרין

העובדה שהמקום והחלל הייחודיים שלה מכתיבים את הפרשנות, הופכת את ה"חור" לעבודה שמאפשרת למאפיינים היצירתיים של נהרין לבלוט, ולכך שהיא מניחה את הקרקע לשפה תנועתית חדשה

טל לוין, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל לוין, עכבר העיר

סטודיו ורדה של להקת בת שבע הפך בסוף השבוע למתומן. בין הצלעות החדשות הותקנו כיסאות, ובמרכז במה, מעין מזבח, מתומן גם הוא. "החור", העבודה החדשה של אוהד נהרין, מתרחשת במסגרת הגיאומטריה הזאת, אבל מנסה, כך נדמה, לפרק אותה או אולי אפילו להתעלם מנוכחותה. הלהקה חולקה לשניים – בנים ובנות, כשבערב אחד מבצעות הנשים את התפקיד הראשי ובערב אחר הגברים. תפקיד המשנה מציב את הרקדנים בשוליים, עומדים למעשה מאחורי הקהל במתומן המקיף, ומתקדמים לאט לאט פנימה במהלך העבודה. הרקדנים שבמרכז (במופע בו צפיתי היו אלה הרקדניות) משתמשים בבמה פעם כפודיום, במה של מועדון חשפנות, זירת קרקס ועוד ועוד. » "החור" - מועדי מופע» גיא שומרוני מחפש את הריקוד שלו» האנשים מאחורי נהרין: הרקדנים של "החור"את "החור" אפשר לראות כחלק השלישי בטרילוגיה שראשיתה ב"שדה 21" וחלקה השני ב"סשן". בשלוש היצירות נהרין מעניק מקום רב לרקדנים המצוינים שלו, גם מבחינה יצירתית, וגם על ידי הפחתה בכמות האינפורמציה התנועתית. במובן זה מדובר בעבודה מינימליסטית כמעט, שמתבססת מצד אחד (כאמור) על הביצוע ומצד שני על הקונספט. צורת המתומן מעניקה תחושה של סימטריה, שליטה וסדר, אבל בה בעת בולטת לאורך כל היצירה תחושה של אסון מתקרב, שמגובה גם בפסקול וגם בקרבה בין הרקדנים לקהל.רובד של יחסי כוח, שמוטענים בהרבה מיניות. "החור":

האם רצה נהרין רוצה לומר משהו על מעשים איומים שנעשים בחסות משטרים מסודרים? ייתכן, אך המסר הזה, שמקבל כמה חיזוקים לאורך העבודה (למשל – שימוש בשפה הערבית, בנפצים שמושלכים מהתקרה), נותר כפרשנות אחת אפשרית מיני רבות. ממש כשם שהקהל יושב מסביב לבמה, וכל צופה מקבל פרספקטיבה שונה, כך היצירה אינה יכולה להיות מוכרעת תחת קטגוריה אחת.הקווים הדמיוניים שאפשר למתוח בין כל פאות המתומן, הופכים את הרקדנים העומדים בשוליים לרקע עליו מתבהרת תנועת הרקדניות במרכז. בהקשר זה נוצרים לא פעם יחסים של אדון ועבד בין הראשונים לאחרונים. החלוקה המגדרית שעשה נהרין מוסיפה עוד רובד של יחסי כוח, שמוטענים בהרבה מיניות. גם השם – "החור" מקפל בתוכו משמעות מינית, ומעורר מחשבה על מה נחשב מפתה, נשי, גברי וכן הלאה.

העובדה שהמקום והחלל הייחודיים מכתיבים את הפרשנות, הופכת את ה"חור" בבת אחת לעבודה שמאפשרת למאפיינים היצירתיים של נהרין לבלוט, ולכך שהיא כבר מניחה את הקרקע לשפה תנועתית חדשה. כפי שחסך הכוריאוגרף בנרטיב ומידע, כך גם החותם הברור שלו כבר שקע עמוק בתוך רקדניו, ולכן, יש פחות צורך להתקין רצפי תנועות שיסבירו את המהלך היצירתי. לבחירה זו יש כמובן מחיר, ולא בטוח האם כל הצופים יצליחו להתחבר למזג החדש. אלה שכן, יבלעו ל"חור" האינטנסיבי הזה, שלרגעים נדמה שאין ממנו מפלט, והוא מכיל עולם מטורף, רדוף ויפה להחריד.

» "החור" - 10-13 באפריל, סטודיו ורדה, סוזן דלל

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ