אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספיריט אוף דה דאנס: מסביב לעולם ב-80 דקות

מה שהכי בולט ב"ספיריט אוף דה דאנס" שזה שהוא לא מופע של מחול אירי. יש בו ריקודי בטן, קטע של פלמנקו, ריקוד קוזקי, סמבה, היפ הופ ועוד שבעיקר מתאימים לבית מלון, שלושה כוכבים בטורקיה

תגובות

מתקפת להקות המחול האיריות של החורף הקרוב רשמה אתמול את יריית הפתיחה שלה. ואם הבום שנשמע בתחילת המופע של להקת ספיריט אוף דה דאנס, מבשר את אופייה של המתקפה הזאת, ובכן – מדובר בקרב עקוב מדם ורב נפגעים. למרבה הפלא, רוב ההרוגים הם כנראה לא איריים. יש הרבה דברים שאפשר לומר על המופע הזה, אבל אולי הראשון שבהם הוא שלא מדובר במופע של מחול אירי. אמת, יש בו כמה קטעים בהם רוקעים הרקדנים ברגליים, אבל אפילו אלה עטופים בכל כך הרבה אורות וצפצופים עד שקשה היה להבחין.  מה כן יש במופע? ריקודי בטן, קטע של פלמנקו, ריקוד קוזקי, סמבה, היפ הופ ועוד הרגל נטויה. כן כן, ספיריט אוף דה דאנס הוא מופע של מסביב-לעולם-ב-80-דקות. קטע ריקוד רודף קטע ריקוד, ללא קשר של ממש ביניהם. וכדי לגוון קצת עלו על הבמה גם סוגים שונים של מוזיקאים: בתחילה היה זה כנר, עם מכנסי עור, חולצת פאייטים וסאונד של סמיר שוקרי ביום רע. בהמשך היו אלה "שלושת הטנורים של דבלין", שלישייה שהצליחה לחרב כל שיר וקטע קלאסי שביצעו. הם פתחו עם "דני בוי", שיר ערש ידוע, שקיבל עיבוד שהזכיר בלדות גרועות של להקות בנים כושלות. אחר כך היה זה "טוראדור" מכרמן, שכנראה היה הראשון בהיסטוריה שבו הזמר ביקש כפיים תוך כדי; ולסיומת גרסת דאנס ל"פוניקולי פוניקולה". » ספיריט אוף דה דאנס - מועדי מופע» מלחמת האירים המקפצים: מי יותר שווה, ספיריט או לורד אוף דה דאנס?כוריאוגרפיה מיושנת וחסרת מעוף. "ספיריט אוף דה דאנס": כמה דקות לתוך המופע התחילו אנשים לקום מהכיסא. חלקם ביקשו לעבור לשורות האחוריות, חלקם פשוט עזבו את האולם. הבחירה לקיים את המופע בהאנגר 11 בנמל תל אביב, חייבה את המארגנים להציב שורות רבות של כיסאות באותו גובה, ומעליהן יציע מדורג של כיסאות. היות שהבמה לא הייתה גבוהה מספיק, נאלצו רבים לחפש עמדת תצפית טובה יותר. גם המסכים הגדולים שנתלו בצדדים לא סייעו. אחרי הכל, מי משלם כרטיס למופע מחול רק כדי להסתכל עליו על מסך?אבל הבחירה הזאת, יש לשער, לא הייתה של הלהקה עצמה. היא רק נוספה לתחושה הכללית שב"ספיריט אוף דה דאנס" נעשו בעיקר בחירות לא טובות. הכוריאוגרפיה הייתה ברוב המקרים מיושנת וחסרת מעוף, ואני לא מדברת על קטעי המחול האירי, שהצעדים המרכיבים אותם מבוססים על מסורת נפלאה. התאורה הייתה צבעונית וקיטשית מדי, הסאונד היה צעקני מדי והתלבושות היו ברובן המכריע מופע של טעם רע מקושט בפאייטים. גם קטעי המוזיקה שנבחרו הרחיקו את המופע מלהיות תצוגה של פולקלור עשיר, ובמקום להיות חמים ומרגשים, היו קרים ואלקטרונים מאוד. התלבושות היו מופע של טעם רע, והתאורה קיטשית. "ספיריט אוף דה דאנס" (צילום: יח"צ) רגע של חסד נרשם כאשר עלו הרקדנים בבגדים שחורים לבצע קטע של "סטפס אירי", נקי, פשוט ומלא עוצמה. או אז בקעו להן החוצה הרקדניות, בבגדים שבוודאי נלקחו מהסטודיו של אתי פולישוק, וחיזקו את התחושה ש"ספיריט אוף דה דאנס" היה צריך להיות מועלה בבית מלון, שלושה כוכבים בטורקיה. יש רק לקוות שאחיו הבכור והמקורי – "לורד אוף דה דאנס", ישיב קצת כבוד לאומה האירית.  » ספיריט אוף דה דאנס - 1 ו-3 בינואר, 21:00, האנגר 11, תל אביב

כתבות שאולי פספסתם

*#