דבקוּת מחפשת צעדים

פסטיבל "בין שמיים לארץ" בירושלים צובר תאוצה, ועדיין הנדוניה העיקרית של המחוללים הדתיים - רקדנים ורקדניות בנפרד - היתה הכּנוּת, בעוד התרגום של הרעיון לכוריאוגרפיה היה חובבני

רות אשל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רות אשל

זהו פסטיבל של אנשים דתיים המבקשים להביע עצמם במחול - בשנים האחרונות תפס הכיוון הזה תאוצה וקהל צעיר רב מגיע למופעים. הקהל שונה: הגברים עם כיפות, חלקם עם זקנים, לבושים במכנסיים שחורים וחולצות לבנות, ובהם גם כאלה מהסוג התמהוני־משוחרר, עם שיער מגודל ולבוש זרוק. הנשים עם שיער מכוסה. והיו גם חילונים. היתה בקהל אווירה של שמחה, כאילו מגיעים לבית תפילה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ