"סידר לייק"- לשים את הדברים על השולחן

מבין שלושת הריקודים שמעלה להקת המחול האמריקאית סידר לייק בסדרת "מחול במשכן" של האופרה הישראלית, בולט המופע של חופש שכטר

רות אשל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רות אשל

עוד בחשיכה, לפני הרמת המסך, המוזיקה של חופש שכטר מגיעה לשיא, כמו מבשרת על אסון צונאמי. כשהמסך עולה והאור נדלק, רואים רקדנים העומדים זה לצד זה, ממלאים את פתח הבמה. אנשים רגילים בלבוש יומיומי, כאלה שפוגשים ברחוב. אחר כך הם יוצרים מעגל גדול וכל מי שנכנס לתוכו ומתחיל לרקוד נהפך ל"אחר". הטורסו מתרכך, נעשה אלסטי, הידיים נפרשות, נשלחות החוצה, רחוק מהגוף, ועיקר העניין מתרחש בכפות הידיים הנעות כמדברות בשפה משלהן. כל זה נישא על בסיס רחב של רגליים, המתקדמות, שוטפות את הבמה במהירות, כמחליקות, נופלות, מתגלגלות, וממשיכות להתקדם כאשר הגו העליון מתעגל, נעשה שפוף, אבל הזרועות מושטות מעלה כמו בתפילה. משהו בלהט, בתנועת הידיים, ואולי גם במוטיב מוזיקלי מרומז, מעלה על הדעת מעין מחול חסידי מעולם אחר. כך מתחילה היצירה הנפלאה של חופש שכטר, שהיא אחת משלוש יצירות שמבצעת להקת המחול האמריקאית סידר לייק בסדרת "מחול במשכן" של האופרה הישראלית, אבל ללא ספק הבולטת מביניהן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ