חיבור מאולץ מדי

הריקודים של אילנה בלסן, ארתור 
אסטמן ועדי פז מעוררים עניין, אבל לא כולם מצליחים לבטא רעיונות עד הסוף

רות אשל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רות אשל

שלושה רקדנים/יוצרים חברו יחד לתוכנית אחת, "שלוש" שמה. את הריקודים של אילנה בלסן וארתור אסטמן אפשר לשייך לקטגוריה של יצירות שנושאן מיסטי־מיתולוגי. הן מבוצעות על ידי רקדנים נפלאים ובשתיהן הגוף הוא מרכז העניין. לעומת זאת, היצירה של עדי פז שייכת יותר לתיאטרון מחול בסגנון עכשווי, שבו הרעיון הוא העיקר. קיטוב סגנונות באותה תוכנית עשוי לעורר עניין, אבל בתוכנית זאת הפערים באיכות הביצוע ובאיכות היצירה עוררו תחושה של חיבור מאולץ מעט.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ