פסטיבל ישראל |
חוכמת הגוף
קסבייה לה רואה מדויק ומאופק, איוו דימצ'ב תזזיתי ואנרגטי. שני המופעים שהעלו בפסטיבל ישראל אינם פורצי גבולות כפי שהובטח, אבל הם מעודדים העזה ורעננות יצירתית
שני מופעים בפסטיבל ישראל הציגו היבטים שונים של פרפורמנס המשלבות תנועה, תיאטרון, שירה, דיבור וחפצים. הראשון, "עצמי לא גמור" של קסבייה לה רואה, פותח באדם בלבוש יום־יומי, יושב ליד שולחן אבל תנוחת הישיבה שלו איננה נינוחה. הגב מתוח מעלה, והידיים על השולחן והרגליים מתחתיו, מונחות בקווים מקבילים מוקפדים. הוא מתחיל להניע כל איבר בנפרד לצליל תואם, נראה כרובוט מכונה בעטיפה של אדם. הוא מתקדם בחלל, וחוזר לשבת. לא ממש מעניין. ושוב כלופ החוזר על עצמו, הוא חוזר על הפעולות עם שינויים קלים והפעם לשקט. לעתים נעמד עם הפנים לקיר האחורי. שקט. והוא ממשיך לעמוד וכשהוא מזכיר את ג'ון קייג' ביצירתו השקטה "33'4".