רות אשל
רות אשל

את יצירותיו של גיל קרר אפשר למקם בקצה הכי עדין של המחול העכשווי. עדינות ומופנמות. הליווי המוזיקלי הוא של פעמונים שקולם מהדהד ומתפזר, רחשים, צלילים ארוכים ומתמשכים. כבר בעמידת הפתיחה של קרר ב"Dive", עוד לפני שזז, הגוף מעורר עניין בנוכחות שלו, כאילו הדחיסות הפנימית מקרינה החוצה את מלוא תלת הממדיות של הגוף. קרר אוחז ברגל, מרים אותה ונדמה שהוא מודע לא רק למשקל הרגל אלא גם רואה בדמיונו את כל מה שטמון בתוכה על כל פרטיו. אחר כך ידיו משוטטות על הגוף, נעצרות פה ושם, צוללות בהקשבה לתוכו. לעתים היד כפופה והמפרק מונח על העיניים ומכסה אותן כמו לדמיין מתוך החושך את הקיים בפנים. בכל זאת יש קסם.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ