"גרנד פינאלה" של חופש שכטר: לרקוד מול אסון מתקרב

היצירה "גרנד פינאלה" של חופש שכטר סוחפת ומלאת עוצמה, אך לפעמים עודפת ומתישה. בגלל האינטנסיביות של המוזיקה והתנועה ישנה חזרה על מוטיבים באופן לא מנומק

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"גרנד פינאלה". הרקדנים סחבו לאורך המופע זה את זה כמו פצועים בשדה קרב
טל לוין

האגדה מספרת כי במשך השעות שבהן שקעה ה"טיטאניק", עמדה על הסיפון התזמורת הקטנה של האונייה וניגנה. כך לצלילי מוצארט או בטהובן נאבקו הנוסעים להשיג מקום על סירות ההצלה. העובדה ההיסטורית הזאת נהפכה ברבות השנים לדימוי שהתאים לתקופות רבות.

המאה ה–20 בוודאי זימנה אינספור הזדמנויות לראות כיצד מול קטסטרופה מתקרבת עומדים חוגגים חסרי מודעות, ממשיכים לרקוד גם כשהסוף ברור לכל. עם הדימוי הזה יצא הכוריאוגרף חופש שכטר לדרך בעבודתו "גרנד פינאלה". אמש (רביעי) היא הוצגה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, כחלק מפסטיבל "לונדון־תל אביב". שכטר הוא אמנם יוצר ישראלי, אך כבר יותר מעשור חי ויוצר בחו"ל, בעיקר בממלכה המאוחדת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ