המאיירת האמריקאית מיירה קלמן מרחמת על הדור הדיגיטלי

היא מאיירת שערים ל“ניו יורקר”, היתה בעלת טורים ב”ניו יורק טיימס” והוציאה ספרי ילדים. שיחה עם מיירה קלמן, מהמאיירות החשובות בעולם, על איור וכתיבה, מחשב ונייר, ייאוש ותקווה

יובל סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל סער

בחודש שעבר הגיעה המאיירת מיירה קלמן לבצלאל כדי להעביר סדנת אמן במחלקה לתקשורת חזותית. אבל עוד לפני כן היו לה כמה בקשות מהסטודנטים. אחת מהן היתה שייצאו להליכה של חצי שעה, בכל יום, במשך עשרה ימים - בלי הטלפון הנייד. אולי כדי לדרבן אותם, היא איירה למגזין “ניו יורקר” שער בנושא, אחד מיני רבים שאיירה למגזין עד היום, וסיפרה לקוראים על בקשתה מהסטודנטים. "כיום, כדי לחשוב, צריך לרוקן את המוח מגירויים לא נחוצים", היא מסבירה עכשיו. "המון מידע מגיע אלינו מכל כך הרבה מקומות, כל הזמן, וזה יוצר בלבול. הליכה היא דרך טובה לרוקן את המוח ולהתבונן באנשים, בציפורים, בעצים. ליצור קשר טוב עם הסובב. וכשהמוח שלך ריק, הוא פתוח לרעיונות חדשים".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ