עתי חן מעצב את הנצח

התכשיטים שיוצר עתי חן נולדים מניסיון ללכוד את האסתטיקה של סף ההתכלות. עם זכייתו בפרס אנדי לאומנויות עכשוויות הוא מספר למה עזב את המתכת לטובת הנייר

יובל סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל סער

בפרויקט הגמר שלו במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, הציג עתי חן יותר מ-40 תכשיטים מזהב. אבל בניגוד למקובל הוא לא הציג אותם זה לצד זה אלא על מסך דיגיטלי קטן שהוצמד לסיכה, כשהם מתחלפים זה אחר זה כמו במצגת שקופיות. "אלו היו שנות ה-2000, ההתחלה של עידן האייפודים", נזכר חן בשיחת טלפון מביתו במינכן.

"לקחתי אונקיית זהב, 31 גרם של זהב טהור, והתחלתי לשחק עם החומר. עשיתי תכשיט אחד, צילמתי אותו ואז התכתי אותו. מה שנשאר מהתכשיט היה רק תמונה, קובץ דיגיטלי. ככה המשכתי: תכשיט, צילום, התכה וכן הלאה. בסוף היתה לי מצגת שתיעדה תהליך של צמיחה והתכלות. עניין אותי העבר, המקום שבו זהב נחשב נצחי, נחשב לחומר האידיאלי, כמעט אנטי חומר, ביחס למרחב הדיגיטלי שגם בו יש ניסיון ליצירת חיי נצח. אלכימאים ניסו תמיד ליצור זהב, ליצור חיי נצח, וגם העידן הדיגיטלי נמצא פחות או יותר באותו מקום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ