המעצב ירום ורדימון מאמין שהוא עוד ינצח את הכיעור והרעש הישראליים

איך השפיעו המלחמות על התפתחות העיצוב הביקורתי בארץ, מדוע מוקדם להספיד את המינימליזם ולמה הוא לא מתרגש מציור העירום של השרה איילת שקד. עם פתיחת תערוכה לכבודו מספר פרופ' ירום ורדימון, מהמעצבים הגרפיים החשובים בארץ, מה רצו ממנו אנשי שירותי הביטחון כשלימד בבצלאל

נטע אחיטוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כרזת התערוכה "נאמן למקור" שיצר ירמי פינקוס בהשראת ירום ורדימון
נטע אחיטוב

הוא נחשב לאחד המעצבים הגרפיים הגדולים בישראל ואף זכה בפרס ישראל בתחום העיצוב – אבל רגע אחד בקריירה שלו מרגש את פרופ' ירום ורדימון יותר מכל העיצובים הרבים האחרים שיצר.

ורדימון, בן 75, היה אחראי על השפה העיצובית של מחלקת הילדים בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. זה כלל את השילוט, אלמנטים בעיצוב הפנים וגם נגיעה קלה באדריכלות הבניין. לשם כך בחר בארבע חיות שילדים אוהבים – סוס, ארנבת, נמר ופיל – והציב אותן על השלטים השונים. באולם הכניסה תלויים משחקי תאורה עם אותן החיות ומאחורי כל השלטים, וגם מאחורי המזוזות, מציצות צמד ידיים לבנות שנראות כמחבקות את השלט. הצבעים, כרגיל אצל ורדימון, נקיים וברורים – צהוב, אדום, ירוק וכחול.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ