כשהאמנות שיתפה פעולה עם הצנזורה

בשנות ה–50 וה–60 היתה פולין למרכז העולמי של עיצוב כרזות. השלטון הקומוניסטי תמך באמנים כדי לשפר את תדמיתו, ובתמורה העלים עין מהביקורת כלפיו. תערוכה חדשה חוזרת לימים שבהם סיפקה האמנות מפלט מהמציאות, לפני שהוליווד ואינסטגרם מחצו את הדמיון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרזה לתיאטרון שהפולני בידגושץ', שהציג עיבוד ל"הקמצן" של מולייר
כרזה לתיאטרון שהפולני בידגושץ', שהציג עיבוד ל"הקמצן" של מוליירצילום:
שני ליטמן
ורשה

שיטוט בוורשה בשנות ה–60 המוקדמות היה ככל הנראה חוויה אסתטית מוזרה מאוד. מגדלי הזכוכית העכשוויים שמעטרים את קו הרקיע של העיר לא היו קיימים עדיין, וגם חלק מהבניינים הקומוניסטיים הרבועים וחמורי הסבר היו עדיין בבנייה. העיר היתה אתר בנייה ענק, לאחר שחלקים גדולים ממנה נהרסו במלחמת העולם השנייה. בחורף הקר השמים היו אפורים רוב הזמן, ומצב הרוח היה קודר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ