סוד הקסם שלה הוא לשים את הצרכים של הילד במרכז

מחדרי ילדים ועד מרחבים בבתי ספר ובתי חולים – שרית שני חי מוציאה עכשיו ספר הסוקר את עשרים שנות עבודתה. בראיון עמה מספרת המעצבת בגלל מי זנחה את עולם האמנות ומסבירה על מי הוא חושבת לפני הכל כשהיא מתכננת חלל

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המעצבת שרית שני חי
שרית שני חי בביתה. יחסי משיכה–דחייה עם העברצילום: רוני כנעני
נועה לימונה - צרובה
נועה לימונה
נועה לימונה - צרובה
נועה לימונה

בפברואר האחרון, קצת לפני שהקורונה טרפה את כל הקלפים, המעצבת שרית שני חי סיימה לעצב מרכז חינוכי במחלקת כירורגיית ילדים בבית החולים תל השומר. כהרגלה, היא הגיעה לצלם את החלל המעוצב ולהיפרד ממנו. זהו מפלט מרגיע, עשוי עץ, מהסביבה המנוכרת, המדיפה ריח ליזול, של בית החולים.

בזמן ששני חי צילמה, נכנסה לשם ילדה בת חמש, שעברה ניתוח אפנדיציט לילה קודם לכן. היא עדיין היתה מחוברת לאינפוזיה ונראתה מבולבלת ומפוחדת. בחלק אחד של המרכז ניצבת אלונקה של חדר ניתוח עם כל הציוד הנלווה – מנורה, כיסא מנתחים, השולחן שעליו מניחים את הכלים – הכל נאמן לחלוטין למציאות עד הפרט הקטן ביותר, אבל מותאם לממדי ילד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ