בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך עושים מתיחת פנים לנכס לאומי?

מרטין רות, מנהלו הטרי של מוזיאון ויקטוריה ואלברט בבירה הבריטית שיחגוג בקרוב 160, מספר איך משווים למוסד ותיק דימוי צעיר ואיך מרגיש גרמני באנגליה

6תגובות

"זה לא הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות, שאתה מחבר בין העבר לעכשווי?", שואל מרטין רות, מנהל מוזיאון ויקטוריה ואלברט, שכלל כמה מהתערוכות והפרויקטים היותר מסקרנים בפסטיבל העיצוב שהתקיים בלונדון בחודש שעבר.

אבל זה לא היה ככה פעם. פעם המוזיאון נתפס כמוסד שמרני.

"נכון, הויקטוריה ואלברט אכן היה מוסד שמרני, אבל הגיע הזמן לשנות את זה. אחת הסיבות שתמיד הגעתי לכאן כשביקרתי בלונדון, היתה כי זה היה מין מקום מצחיק כזה, שלא השתנה. מאז הוא השתנה והפך למקום עכשווי שמתנהל בו שיח אמיתי. תראה לדוגמה את תערוכת הפוסט-מודרניזם שרק נפתחה".

לאתר המוזיאון

יותר מ-250 אירועים שמשכו כ-300 אלף צופים התקיימו בפסטיבל העיצוב. כמעט כל מי שעניינו עיצוב השתתף בחגיגה: מוזיאונים, גלריות, אקדמיות לעיצוב, חברות ריהוט, תאורה ואביזרים לבית, מעצבים צעירים ומעצבים וותיקים, ועוד. בין כל הקולות שנשמעו בעיר, חסרונו של מוסד אחד הורגש באופן בולט - זה של מוזיאון העיצוב.

תצלום: האמנדה לוויט, V&A Images

מי שתפס את מקומו השנה, כמו גם בשנה שעברה, היה דווקא מוזיאון ויקטוריה ואלברט, שגם שימש כמרכז התקשורת של הפסטיבל. המוזיאון, שעובר בשנים האחרונות מתיחת פנים או אפילו זריקת נעורים, כחלק מהתוכנית שהחלה בשנת 2000, עוסק במגוון תחומים עכשוויים, מנסה להציג עיצוב חדשני ולהציע פרשנויות חדשות לאוספי המוזיאון ולגלריות שלו.

כך, בכניסה המרכזית למוזיאון, הוצב פסל עץ דמוי ספירלה בקוטר 16 מטר שיצרה האדריכלית אמנדה לוויט, שנשפך כמפל על מדרגות הכניסה. האחים בורולק בשיתוף פעולה עם חברת "קוודראט" הסקנדינבית הציגו את "שדה טקסטיל" בגלריית רפאל - גלים של אריג צבעוני ורך שהשתרעו על פני הגלריה כולה ושימשו מעין חדר הסבה. רון ארד הציג את "טביעת אצבע" - כיסא שנוצק מחדש בברונזה. בתערוכה "Power Of Making" שנפתחה כמה ימים לפני שבוע העיצוב, חקר האוצר דניאל צ'רני את טבעה הבינלאומי של העשייה.

רות, שהחל את תפקידו כמנהל המוזיאון באחד בספטמבר השנה, סבור שהבעלות שתפס המוזיאון על שבוע העיצוב היא אך טבעית. כשאני אומר לו שמי שביקר בעיר במהלך אותם שבעה ימים ולא יודע שיש בלונדון מוזיאון עיצוב, יכול בקלות לחשוב שה-V&A הוא מוזיאון העיצוב האמיתי, הוא עונה: "אבל אנחנו כן מוזיאון העיצוב האמיתי, לא? אנחנו פה כבר כמה מאות שנים".

מה התפקיד של מוזיאון היום? ראיתי במוזיאון הרבה מבקרים.

"צעירים".

כן.

"זה פתאום מקום קול".

זה באמת מעניין איך מוסד ותיק כמו ה-V&A הפך להיות קול.

"אני באמת לא יודע", הוא צוחק.

כשאנשים באים לכאן, למה הם מצפים, מה הם רוצים לראות. מה התפקיד של מוזיאון במאה ה-21?

"התחלתי לעבוד במוזיאונים עוד שהייתי סטודנט, במוזיאון עירוני מחוץ לשטוטגארט. אני זוכר שהכותרת של הספר הראשון שהשאלתי מהספריה של המוזיאון היתה, כבר אז, ‘העתיד של המוזיאון'".

באמת?

"כן, ואני לא יודע כמה ספרים יצאו מאז לאור עם אותו השם. מה שנחמד במוזיאון זה שהוא תמיד משתנה. מוזיאון הוא מקום מוזר - אף אחד לא יודע בדיוק מה קורה שם. מדובר בבניינים עצומים, שנבנו למה? לפגוש אנשים? לחשוב על משהו? ללמוד משהו? מוזיאונים הם מראה לחברה וכמו שהחברה משתנה גם המוזיאונים משתנים. מוזיאון הוא לא מוסד מסוג אחד. מצד שני חשוב גם שיהיה פה כיף. אני מכיר אנשים שהתחתנו אחרי שהם נפגשו במוזיאון ופלירטטו אחד עם השני. אתה לא צריך לדבר, אתה הולך לבד, ואחרי הכל זה מוסד ציבורי שמושך אנשים באיכות גבוהה.

"ה-V&A הוא אתר שמציע שפע באמצע העיר. אתה הולך מגלריה אחת לשנייה, אתה לא תמיד מבין איך כל גלריה קשורה אחת לשנייה, לא תמיד מוצא את הדרך למה שחיפשת. יש במוזיאון הטבע הסמוך הרבה שלדים, ואצלנו צוחקים שמדובר במבקרים שלנו שלא מצאו את היציאה", הוא מחייך. "מה שמארק והצוות עשו פה זה להפוך את המוזיאון לאחד המקומות הכי חיוניים בעיר".

הראיון עם רות מתקיים ארבעה שבועות בלבד מיום כניסתו לתפקיד, לאחר שהמנהל הקודם של המוזיאון, סיר מארק ג'ונס, עזב את התפקיד לאחר עשר

שנות כהונה. בשנת 2001 השיק ג'ונס תוכנית הרחבה מקיפה למוזיאון בשם Futureplan. השלב הראשון של התוכנית הסתיים בשנת 2009 בעלות של 120 מיליון לירות שטרלינג. השלב השני נמצא בעיצומו והוא כולל בניית גלריה לתערוכות המרכזיות של המוזיאון, גלריות חדשות לצילום וריהוט, כניסה מרכזית נוספת מרחוב Exhibition Road ועוד.

רות נולד בשטוטגארט בשנת 1955 ולמד תולדות האמנות. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בהיסטוריה של מוזיאונים בגרמניה בין השנים 1871-1945. בתפקידו האחרון הוא ניהל את כל המוזיאונים העירוניים של העיר דרזדן. העובדה שמדובר במינוי של גרמני לעמוד בראש מוסד בריטי ותיק לא עוררה התייחסות בתקשורת הבריטית. "אני לא הראשון שמביאים מחוץ לאנגליה", אומר רות, "אבל אני הגרמני הראשון, וזו היתה הפתעה. באמת. זה אולי קצת מצחיק, אבל עדיין יש לי בעיה להגיד ‘אנחנו'. זה לא קרה לי קודם: כשהייתי בגרמניה לא היתה לי בעיה להגיד ‘אנחנו בברלין', או ‘אנחנו בדרזדן', אבל עכשיו שאני מתחיל להגיד אנחנו אני נעצר.

"לעיתונות הגרמנית אמרתי שאני מקווה שהמינוי לא ייתפס כמו ‘אפקט אובמה', בהקשר של הזכייה שלו בפרס נובל לשלום, כלומר, שעצם העובדה שקיבלתי את התפקיד כבר תיחשב כאילו עשיתי משהו. מצד שני, הנסיך אלברט שעל שמו נקרא המוזיאון היה גרמני, כך שאני במשפחה", הוא אומר בחיוך. "בינתיים כולם מאוד עוזרים ונחמדים אבל אני בטוח שכולם גם בוחנים אותי מרחוק. אתה זוכר את ה'הובוס', אלו שקפצו על רכבות המסע בארצות הברית כשהרכבת כבר היתה בנסיעה? ככה אני מרגיש, שקפצתי על רכבת שנוסעת מאוד מהר".

מה האתגר בניהול מוסד ותיק וגדול כל כך?

"הגודל הוא לא הבעיה, בדרזדן הייתי אחראי על 14 מוזיאונים. אם יש משהו שאני מיומן בו זה לנהל מקומות ענקים, אבל אין לזה משמעות: אם אתה יודע לנהל מלון ענק אז לא משנה איפה הוא נמצא. האתגר פה הוא להמשיך באיכות הגבוהה - מארק השאיר אחריו נעליים מאד גדולות. מצד שני, גם ה-Futureplan צריכה עתיד. זו תוכנית נהדרת, ידעתי את זה לפני שקיבלתי את המינוי, אבל היא עוסקת בעיקר בגלריות, לא בעובדים. יש הרבה לוגיסטיקה, יש שיתופי פעולה בינלאומיים. אני מאמין גדול בדיפלומטיה שקטה, דיפלומטיה תרבותית, וזו אחת הסיבות שאני מאוד שמח שאנחנו מציגים תערוכה בחולון".

רות מתייחס בדבריו לכך שבחודש הבא תיפתח במוזיאון העיצוב חולון התערוכה "פיענוח: חוויות עיצוב דיגיטלי", שהתקיימה בשנה שעברה בוויקטוריה ואלברט. בתערוכה יוצגו ההתפתחויות החדשות ביותר בעיצוב דיגיטלי ואינטראקטיבי, מגרפיקה המבוססת על צגים קטנים ועד מיצבים בקנה מידה גדול.

"אני חושב שתערוכות נודדות נותנות לך הזדמנות לעשות דברים שמבחינה פוליטית אתה לא תמיד יכול לעשות, לגרום לאנשים לדבר אחד עם השני", אומר רות. "אנחנו, כמוזיאון, יכולים לעשות את זה. דבר נוסף שצריך לשים לב אליו הוא המבנה התוכני של המוזיאון מאחר שההגדרות של עיצוב ואמנות קצת השתנו בשנים האחרונות, וגם המוזיאון משתנה. צריך לזכור שהוא בכלל נוסד כמוסד חינוכי שעסק בעיצוב מוצר".

מעניין באמת שהמוזיאון קיבל את שמו הנוכחי בשנת 1899. כשהוא נוסד בשנת 1852 קראו לו "מוזיאון היצרנים".

"כן, כל החברות הקטנות שעסקו בתעשיה וייצור. גם לכם בישראל יש את כל חברות ה-IT הקטנות, אלפי חברות שהן היצרנים של העידן החדש. מכיוון שהיצרנים השתנו, אנחנו כמוזיאון צריכים לשקף את המצב החדש, וזה אחד הדברים שאנחנו צריכים לעסוק בו".

יש תכנונים לשיתופי פעולה נוספים עם מוזיאון העיצוב חולון? איך מודדים הצלחה של שיתוף פעולה כזה?

"זה קצת מוקדם לדבר על זה, אבל האינטרס שלי לשתף פעולה עם ישראל הוא גדול. חולון צריכה להחליט אם התערוכה היא הצלחה או לא, ובכל מקרה מתוכננות בתקופה הקרובה ב-V&A הרבה תערוכות שיכולות לעניין את המוזיאון, וזה כמובן גם יכול לעבוד בכיוון ההפוך".

יש סיכוי שאחת מהתערוכת שיארגן מוזיאון העיצוב בחולון תוצג אצלכם?

"כן, לגמרי. זו לא דרך חד סטרית. יש לכם מוזיאונים נהדרים בישראל ואין סיבה שזה לא יקרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו