רהיטים שנולדים מתוך הנוירוזות השגורות של החיים

עם מקורות ההשראה של קבוצת העיצוב היפאנית "ננדו" נמנה, למשל, ההרגל לתחוב פיסת נייר קטנה מתחת לרגל של שולחן כדי לייצב אותו

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אליס רוסתורן, ניו יורק טיימס

זה היה שם מחוכם מאוד; כך לפחות זה נראה באותה תקופה. כשקבוצת העיצוב היפאנית "נֶנדײ" (Nendo) החליטה לפני כמה שנים לייצר חפצים קטנים כגון אגרטלים וכיסאות בסדרות של 100, היא כינתה את הקולקציה "1%", משום שכל אחד מהפריטים ייצג אחוז אחד מהשלם. אך מאז הסתיו האחרון, אז החלו פעילי תנועת המחאה "Occupy" לשאת שלטים המכריזים "אנחנו ה‑99%", "1%" נהפך לשם נרדף למותרות קפיטליסטיים.

"השם באמת נשמע קצת שלילי עכשיו", אומר אוקי סאטו, בן 34, המעצב הראשי של הקבוצה וממייסדיה, בצחוק עצוב. "אנחנו מתכננים להוציא בקרוב מוצר חדש בקולקציה, וכן, נמשיך לקרוא לה '1%'".

אופייני לננדו לדבוק בשם לא אופנתי, משום שהיא אינה מתיישרת לפי אף אחד מהקווים המזוהים עם העיצוב העכשווי. ובה בעת, היא מסתמנת כאחת מקבוצות העיצוב הדינמיות ביותר בעשור האחרון.

במשך השנים האלה התאפיין עולם העיצוב באתגרים מורכבים: טיפול בבעיות של סביבה וחברה, התמודדות עם החידושים במדע ובטכנולוגיה וחקירת הנוירוזות השגורות בחיים המודרניים. אך ננדו מעדיפה את הגישה הישנה של ייצור חפצים אלגנטיים ושונים המלווים בסיפורים מסקרנים. כזה הוא לדוגמה המוצר הידוע ביותר שלה, כיסא הכרוב, הבנוי מגליל של נייר מקופל, שבדרך כלל הוא תוצר לוואי לייצור הבגדים של המעצב איסי מיאקי. הגליל נפרש ויוצר כיסא נוח ויפהפה.

5 מתוך 5 |
צילום: מסאיוקי היאשי
1 מתוך 5 |
צילום: מסאיוקי היאשי
2 מתוך 5 |
צילום: מסאיוקי היאשי

"העבודה של ננדו שובבה ויש בה פשטות צורנית, וזה מטעה, משום שהלידה של המוצרים האלה עשויה להיות מורכבת מאוד", אומרת יאנה שולץ, אוצרת במחלקת הריהוט העכשווי ועיצוב המוצר במוזיאון ויקטוריה ואלברט שבלונדון. "אני לא מכירה הרבה מעצבים שהפיקו מספר מרשים כל כך של עבודות חדשות בתקופה כל כך קצרה. יש באוקי סקרנות בלתי פוסקת. הוא מתעניין בכל דבר, ותמיד יש לו משהו להגיד".

קבוצת ננדו היתה פורייה מאוד עד כה, אך ב‑2012 היא תהיה עסוקה עוד יותר. השנה אך התחילה, וכבר זכתה הקבוצה בפרס "מעצב השנה" מטעם מגזין העיצוב "Wallpaper" והציגה שתי תערוכות בפאריס: האחת בגלריה "קרפנטרס וורקשופ" והאחרת בגאלרי פייר-אלן שלייה. שתיהן ננעלו החודש. בקרוב גם ייפתחו חנויות נעליים חדשות באיסטנבול ובאוסקה שעיצבה הקבוצה למותג "קאמפר", וכן פרויקט בחנות הכל-בו "לה רינשנטה" במילאנו. אם הכל יתרחש כמתוכנן, ננדו גם תציג שורה של מוצרים חדשים ביריד הרהיטים שיתקיים באפריל במילאנוננדו נוסדה ב‑2002, כשסאטו ביקר ביריד במילאנו עם חמישה חברים, עמיתים בוגרי לימודי אדריכלות באוניברסיטת ואסדה שבטוקיו. "סיימתי תואר שני ולא היה לי מה לעשות", הוא מספר. "לפני עשר שנים אדריכלים ביפאן היו אמורים לעצב בתים, מעצבי פנים עיצבו את הפנים ומעצבי רהיטים עיצבו רהיטים. אבל במילאנו ראינו שכולם מעצבים בחופשיות רבה. רצינו גם אנחנו לעבוד ככה".

הם חזרו לטוקיו והקימו יחד את ננדו (ביפאנית ­ פלסטלינה), קבוצה רב-תחומית לעיצוב ולאדריכלות. הם זכו בכמה תחרויות והתבקשו לעצב מסעדה בטוקיו, "קנבס". הם כיסו את הקירות בקנבס זול וייצרו כרטיסי ביקור מהשאריות.

ננדו, שכיום מנוהלת בידי שניים מהמייסדים, סאטו ואקיהירו איטו, המשמש מנכ"ל, מעסיקה 30 עובדים במשרדיה בטוקיו. הקבוצה עיצבה עשרות פרויקטים בכל העולם, החל במוצרים לייצור המוני, כגון אוזניות זעירות שדומות למדוזות וארוזות במכלי פלסטיק שנראים כמו צנצנות לדוגמיות מדעיות, וכלה במהדורות מוגבלות של חפצים, בהם אלה שהוצגו עד לאחרונה בפאריס.

לעין זרה, הקלות והפשטות המאפיינות את העבודות של ננדו מזכירות את מסורת המינימליזם של העיצוב היפאני, שתחילתה בסוף המאה ה‑15 והיא השפיעה רבות על המודרניזם המערבי. אך התכונות האלה מרוככות בשל ההומור הילדותי, הקרוב ברוחו לתרבות היפאנית הפופולרית יותר מאשר לרציונליזם של מודרניסטים כגון סורי ינאגי ונאוטו פוקסאווה.

"המוצרים שאני מעצב פשוטים ומינימליים, אבל לא הייתי רוצה שהם יהיו קרים מדי", מסביר סאטו. "אני רוצה שיהיו ידידותיים ושובבים, עם חוש הומור. נקודת המוצא שלי היא תמיד הסיפור שמאחורי החפץ".

הסיפור של פריטי הזכוכית שהוצגו ב"קרפנטרס וורקשופ" החל בביקורו של סאטו בחברת "לאסוויט" שברפובליקה הצ'כית, המייצרת פריטים במסורת הקריסטל מבוהמיה. "כשראיתי את הבחורים הענקיים האלה המנפחים זכוכית בתוך תבניות פלדה, היה לי רגע של הארה", הוא מספר. "חשבתי שייצור זכוכית הוא תהליך קליני מבוקר, אבל זה לא ככה. החומר כל כך מלא עוצמה עד שאי אפשר לשלוט בו. ביקשתי מהם לייצר שולחנות בתהליך שבו הם יאפשרו לתבנית הזכוכית לעלות על גדותיה, ובו בזמן שני גברים ינשפו זכוכית לתוך התבנית, כך שהבועות יתנגשו זו בזו".

עבודה של קבוצת "ננדו"צילום: מסאיוקי היאשי

מקור ההשראה לרהיטים שעיצבה ננדו לתערוכה בגאלרי פייר-אלן שלייה היה הנטייה של בני אדם "לעצב מחדש" את החפצים שבבעלותם. "לעתים קרובות אני שם לב שאנשים תוחבים פיסות נייר קטנות מתחת לרגל של שולחן כדי לייצב אותו", הוא אומר. "חשבתי שיהיה מעניין להפוך את פיסות הנייר לחלק בלתי נפרד מהשולחן המקורי. כמו חלק גדול מהעבודה שלי, הרעיונות צצים כשאני מתבונן בחיי היום-יום ומבחין בדברים מוזרים וקטנים שמחוללים שינויים קטנים".

גם אם הסיפורים של ננדו קטנים, חלק מקסמם הוא שכולם אוהבים בדיחות. אין שום דבר מסתורי ברגעי ההארה של סאטו, אך הם מתוחכמים דיים שלא להיראות תפלים. "אוקי אוהב להפתיע, לבלבל את הציפיות", אומרת זואי ריאן, יושבת ראש המחלקה לאדריכלות ולעיצוב במכון לאמנות בשיקגו. "הרהיטים והחפצים שהוא מעצב הם תמיד יותר מסך החלקים שלהם".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

עוד כתבות בנושא: השולחן שיגן עליכם מרעידות אדמה | הכריות שמשלבות בין אורגני לגיאומטרי | ביקור בית במצפה הילה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ