בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך מעצבים הגדה חדשה?

הדוא"ל המפתיע מג’ונתן ספרן פויר, האימה לנוכח האתגר, וההחלטה לעבוד בטכניקה אחרת. המעצב והטיפוגרף עודד עזר מספר על תהליך העיצוב

4תגובות

יום אחד נחתה בתיבת הדואר האלקטרוני של המעצב והטיפוגרף עודד עזר הודעה חדשה ומפתיעה. “שלום עודד”, נאמר בה. “קוראים לי ג’ונתן ספרן פויר. אני לא יודע אם אתה מכיר אותי אבל כתבתי את הספרים האלו והאלו. אני נמצא בתל אביב ורציתי להיפגש אתך כדי לעניין אותך בפרויקט שאני רוצה להוציא לפועל”.


“מובן שידעתי במי מדובר, אבל לא קראתי עד אז את הספרים שלו”, מספר עזר. “הדבר הראשון שעשיתי היה לרדת למטה ולקנות את כל הספרים שלו שתורגמו לעברית. תוך כמה ימים קראתי את ‘הכל מואר’, זה ספר פשוט מדהים. כמה ימים לאחר מכן ג’ונתן בא אלי הביתה. ישבנו על הספה המהוהה בסלון בגבעתיים ודיברנו על השפה העברית, על עיצוב, על אותיות, ואז הוא סיפר לי שהוא רוצה להוציא הגדה לפסח.


“הקטע המדהים היה שבערך שנה לפני כן חשבתי גם להוציא הגדה, לבד, וחיכיתי לרגע שבו יהיה לי זמן. הוא פשוט התפרץ לדלת פתוחה. כשהוא נפגש אתי זה היה כמו רגע שבו אתה חושב על מישהו ושנייה לאחר מכן הוא מופיע באמצע הרחוב”.


ראוני מדלנה

מה הוא סיפר על הפרויקט?


“שכבר כמה שנים הוא מסתובב עם רעיון להוציא הגדה, שתהיה בעיקר טיפוגרפית, ללא איורים בכלל, ושהוא פשוט חיפש את האיש שיעשה את זה”.


איך הוא הגיע אליך?


“אין לי מושג. התביישתי לשאול”.


הוא הסביר למה צריך הגדה חדשה?


“לא ממש. בראיונות שהתפרסמו מאוחר יותר הוא חוזר ואומר שהוא רצה הגדה חדשה כי שאר ההגדות שיעממו אותו, או כי הן נראו לו לא מאתגרות מספיק את הקורא העכשווי”.


כמה ימים לאחר הפגישה חזר ספרן פויר לניו יורק. עזר, מיותר לציין, הסכים להצעה, ומאותו הרגע התקשורת בינו לבין ספרן פויר ונתן אנגלנדר, שתירגם את ההגדה, התבצעה דרך סקייפ ואימיילים. “חתמתי על חוזה שכירות של מחסן בגינה אחורית של בית פרטי ברמת גן. חיפשתי מקום שאוכל להתבודד בו”.


איך מתחילים?


“אימה גדולה”, הוא צוחק.


אצל הדודה והדוד


עזר, בן 39, מחלק את זמנו בכמה תחומים הקשורים כולם לטיפוגרפיה: הוא מרצה בכיר במכון טכנולוגי חולון; הוא משתף פעולה עם חברות עיצוב ומעצב לוגואים ופונטים יחודיים; הוא מפעיל לא פחות משבעה בלוגים ואתרי אינטרנט העוסקים בלוגואים, בפונטים ובצדדים האישיים והמקצועיים של עבודתו; הוא עוסק בטיפוגרפיה אקספרימנטלית; ולבסוף הוא גם מעצב פונטים.


עבודותיו זכו במשך השנים בפרסים רבים, הוצגו במוזיאונים ובתערוכות, פורסמו בכתבי עת בינלאומיים ושוכנות באוספים הקבועים של המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ושל מוזיאון ישראל.


כמי שרגיל לעסוק בטיפוגרפיה אקספרימנטלית, עזר מספר שהאתגר הגדול בעיצוב ההגדה היה ליצור מוצר מיינסטרים שפונה לקהל הרחב מבלי להתפשר על העקרונות העיצוביים שלו. “ג’ונתן אמר שהוא רוצה מיינסטרים, שיקנו את זה, שזה לא אמור להיות מוצר אלטרנטיבי. הייתי צריך להשתמש בכל היכולות האקספרימנטליות שלי, אבל לדבר לכל העם היהודי”, הוא אומר בחיוך. “מבחינה אמנותית מדובר בהתנגשות: אתה לא יכול להיות לגמרי אקספרימנטלי כשדודה שלך צריכה להבין את זה. עם זאת האתגר הלהיב אותי. רציתי לראות אם אני מסוגל לזה בכלל, להתמודד עם מיינסטרים בצורה שלא תהיה קיטשית, משעממת או בנאלית.


“צריך גם להבין שעד אז בחיים שלי לא עיצבתי ספר שלם. עיצבתי רק עטיפות של ספרים. והנה, הפעם ראשונה שעיצבתי ספר היתה ההגדה של פסח. וואו. זה צעד אחד לפני לעצב את התנ”ך. היו לי כמה אתגרים בעבר, אבל מהרגע הראשון היה ברור לי שזה פרויקט מלהיב ברמות על, משהו אחר לגמרי”.


אבל עשית בעבר דברים גדולים שפנו לקהל הרחב.


“נכון, אבל לא היתה בהם טיפת אקספרימנטליות. ג’ונתן ראה דברים שלי ואמר ‘כזה אני רוצה, אבל לקהל רחב’. אני אתן לך דוגמה: הסקיצות הראשונות שהצעתי היו בשחור לבן והוא אמר שהוא חושש שהקהל הרחב יחשוב שזה קשה מדי, ‘בוא נכניס קצת צבע’ הוא הציע. ניסיתי להגיע למקום שגם אני אהיה מרוצה בו, זה לא היה קל. בחלק מהמקומות הצלחתי ובחלק פחות, אין אחידות טוטאלית בחומרים. העבודה על ההגדה נמשכה כשנה והתפתחתי תוך כדי העבודה. תוך כדי גם לימדתי, יצרתי שני פונטים, ומדי פעם עשיתי גם עבודות קטנות, אבל במשך שנה שלמה רוב העבודה שלי היתה על ההגדה. אם מסתכלים בהגדה בסדר כרונולוגי אפשר לראות את ההתפתחות של התהליך העיצובי”.


אחת ההחלטות הראשונות שלקח עזר בקשר לעיצוב ההגדה היה לעבוד על כל כפולת עמודים בטכניקה אחרת. “פה הכנסתי את עצמי ממש לבעיה”, הוא מחייך. “מדובר בכ–70 כפולות של עמודים, שכל אחת מהן נוצרה בחומר אחר ובטכניקה אחרת. קמתי בבוקר ולא ידעתי מה אני עושה באותו יום, ועד סוף היום הייתי צריך לייצר כפולה. מדובר באתגר סוחט, קשה מאוד, אבל בסופו של דבר מאוד מרגש”.


איך עבדת?


“הסתכלתי מסביב בסטודיו המאולתר ואם עיני נתקלו בדיו השתמשתי בדיו. היה ברנר של קרם ברולה אז עבדתי אתו. השתמשתי בפלסטלינה, בצבעי פנדה, בחתיכות עץ שמצאתי בחצר, בטיפקס, בזכוכיות, בעיפרון, במרקר ועוד. רוב העבודה היתה ידנית: יצרתי את המודל וצילמתי אותו, אבל יש גם שתיים־שלוש כפולות שנעשו במחשב”.


מפתח עיצובי אחר היה להיצמד לטיימליין שמופיע בראש כל כפולה ולעצב את העמודים בהתאם לשנה שמוצגת בו. לדוגמה, השנה בטיימליין בכפולת העמודים שעוסקת בארבעת הבנים היא 75 לספירה, ועזר השתמש באותיות שבאותה תקופה נהגו לחקוק על קברים יהודיים. “נתתי להן פרשנות עכשווית מבחינה חומרית. הפרשנות הוויזואלית היתה חופשית אבל האותיות היו מאותה שנה”.


איך קיבלו ספרן פויר ואנגלנדר את ההצעות שלך?


“היתה לי הפתעה נעימה. קיבלתי יד חופשית, זה יוצא דופן ומאוד הערכתי את זה. היתה לי הרגשה שג’ונתן שותף מלא בהחלטות עיצוביות. צחקתי שהוא מעצב לא פחות ממני, הוא היה פתוח בצורה יוצאת דופן. גם נתן היה מעורב ברוב האספקטים, זו היתה ממש הרגשה נהדרת של עבודת צוות, לא קלישאה. לא היתה הרגשה שאתה נאלץ להתכופף, אלא שהכל נעשה תוך כדי דיון והכל התאים לאופי של ג’ונתן ונתן, קצת כמו חברותא, כאילו למדנו ביחד”.


האם במהלך העבודה העסיקה אותך השאלה מה הרלבנטיות של ההגדה לפסח ב–2012?


“אני חושב שאנחנו כל כך מכירים את הטקסט הזה, עד שאצלי לפחות, כמישהו שממילא מזגזג בין העבר לעתידנות, הגבולות לפעמים מיטשטשים. למרות שהטקסט הזה הוא יותר משל מכל דבר אחר, ככזה הוא גורם לי כל שנה להשוות בין אופני ההשתעבדות הישנים עם אלו המודרניים: מצוקת הפלסטינים, אי השוויון בנטל הצבאי בין חילונים וחרדים, פערי ההכנסה בישראל וכו’. העניין האמיתי שלי בהגדה הזו, לפחות מבחינת העיצוב, היה ההזדמנות המלהיבה לייצר מעין רטרוספקטיבה של השתנות והתפתחות הכתב העברי במהלך הדורות, להראות את החיוניות והעוצמה של הכתב העברי לאורך יותר מ-3,000 שנה”.


מה הלאה? לעצב מחדש את התנ”ך?


“קטונתי. אבל הלוואי, מי יודע. כרגע אני רוצה לנוח”. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו