בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עומד מאחורי עיצוב הלפיד האולימפי

בשיחה עם ג'יי אוסגרבי ואדוארד ברבר הם מסבירים למה העניקו לו מראה משולש, וגם מספרים על הצלחת הכיסא המיוחד שעיצבו

3תגובות

במהלך המחקר לקראת עיצוב הלפיד האולימפי, המתחדש מדי אולימפיאדה, המעצבים הבריטים אדוארד ברבר וג'יי אוסגרבי שמו לב לכך שכמה מהמוטיבים האולימפיים קשורים לספרה 3: המוטו המשולש של המשחקים - "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר"; העובדה שזו תהיה הפעם השלישית שהמשחקים ייערכו בלונדון, (הפעמים הקודמות היו ב-1908 ו-1948); שלושת הערכים שהמשחקים האולימפיים מתבססים עליהם - כבוד, מצוינות וחברות; ועוד. זה היה הרגע שבו החליטו השניים לעצב לפיד בעל שלוש פאות, מה שבדיעבר הפך אותו גם לפונקציונלי ונוח לאחיזה.

זה לא המובן היחיד שבו הסיפור הכתיב את העיצוב. בלפיד האולימפי, העשוי מסגסוגת אלומיניום שנעשה בה בדרך כלל שימוש בתעשיית הרכב והתעופה, יש 8,000 חורים עגולים - המסמלים את 8,000 הרצים שיישאו אותו עד שיגיע לטקס הפתיחה בלונדון. החורים אף מונעים מהלפיד להתחמם והופכים אותו לקל יותר לנשיאה - עניין חשוב במיוחד מאחר שיותר ממחצית הרצים יהיו צעירים בני 12-24. ואם זה לא מספיק, רמז למספר הרצים אפשר למצוא גם במקל הלפיד - 800 גרם משקלו ו-800 מ"מ אורכו.

בשבוע שעבר נודע שהלפיד זכה במקום הראשון בפרס העיצוב של מוזיאון העיצוב בלונדון. הפרס, אחד הבולטים והחשובים בעולם העיצוב הבריטי, מוענק מדי שנה בקטגוריות אדריכלות, עיצוב דיגיטלי, עיצוב אופנה, ריהוט, עיצוב גרפי, עיצוב מוצר ותחבורה, והלפיד זכה בפרס "עיצוב השנה", החוצה קטגוריות. בין הזוכים בפרס זה בשנים קודמות: מחשב נייד לכל ילד בעיצוב איב בהאר (2008), כרזת הבחירות של ברק אובמה בעיצוב שפרד פיירי (2009), שקע חשמלי קומפקטי (2010), ו"פלאמן", נורה מעוצבת וידידותית לסביבה (2011).

הלפיד הגיע לקו הסיום כשהוא גובר על מתמודדים ראויים לא פחות, בהם בית האופרה שתיכננה זאהה חדיד בגואנגז'ו בסין; מהדורת אייפד של ה"גרדיאן" הבריטי; רטרוספקטיבה לאלכסנדר מקווין שהתקיימה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק; pq, קולקציית המשקפיים החדשה שעיצב רון ארד; מטוס בואינג מדגם 787; שולחן לתלמידי בית ספר המספק הגנה בעת רעידת אדמה, שעיצב ארטור ברוטר הישראלי, ועוד.

כצפוי, מבקרי העיצוב הבריטים חלוקים בשאלה האם הגיע לשני מעצבי הלפיד לזכות בפרס, והאם לא מדובר כאן בהעדפה מתוך פטריוטיות מקומית. במגזין "וולפייפר", לעומת זאת, נכתב שהזכייה מוצדקת בזכות "הפונקציונליות הנהדרת, הצורה הקלה והאסתטיקה והטכנולוגיה החדשנית שהשתמשו בה כדי לייצר את הלפיד".

שני מצבי ישיבה

לפני שבועיים הוצג הלפיד בטריאנלה, מוזיאון העיצוב של מילאנו, במסגרת שבוע העיצוב של מילאנו. זו היתה הפעם הראשונה שהוא הוצג מחוץ לגבולות בריטניה, והעניין התקשורתי היה בהתאם. במשך כמה שעות נתבקשו ברבר ואוסגרבי להניף שוב ושוב את הלפיד ולהקפיד בכל פעם שסמל המשחקים יפנה אל המצלמה. השניים נראו משועשעים מההתעניינות ושיתפו פעולה עם כל הבקשות מלבד זו של מגזין איטלקי: לרוץ עם הלפיד ברחבי המוזיאון. זה היה מוגזם, אף על פי שהצמד כבר הפגין בעבר הומור בריטי בנוגע אליו: לאחר שהוצג לראשונה, היו בתקשורת הבריטית מי שכינו את הלפיד "מגררת גבינה גדולה". בתגובה אמרו אז ברבר ואוסגרבי, שאולי באמת עליהם לפנות לחברת אלסי כדי להפוך אותו למוצר כזה.

ברבר בן ה-43 ואוסגרבי בן ה-42 נפגשו בלימודי התואר השני באדריכלות בקולג' המלכותי לאמנויות בלונדון. בתום הלימודים, בשנת 1996, הם פתחו את הסטודיו ששוכן כיום בשורדיץ' במזרח לונדון. מאז הספיקו לעבוד עם חברות נחשבות כמו "קפליני", "אסטבלישד אנד סאנס", "ויטרה", "פלוס" ו"סווארובסקי". עבודות שלהם נמצאות באוספים הקבועים של המוזיאון לאמנות מודרנית והמטרופוליטן בניו יורק, מוזיאון ויקטוריה ואלברט ומוזיאון העיצוב בלונדון. בשנה שעברה יצא לאור בהוצאת ריזולי ספר המוקדש לעבודתם.

מנעד העבודות שלהם נע בין פרויקטים מסחריים וייצור תעשייתי קלאסי לבין עיסוק בדיזיין ארט ובתערוכות - כמו התערוכה שהציגו בשנה שעברה בלונדון בגלריית Haunch of Venison. היא נקראה "Ascent" וכללה שמונה אובייקטים שנוצרו בהשראת המבנה ההנדסי של כלי שיט ותעופה, שלהם מייחסים השניים מאפיינים של "עיצוב סמוי", כלומר, אוביקטים שלכאורה לא עוצבו. כל האובייקטים בתערוכה יוצרו על ידי בעלי מלאכה מיומנים המסוגלים לחבר בין המסורות העתיקות לטכנולוגיות ממוחשבות, יכולת שהשניים התייחסו אליה כאל "קראפט הנדסי".

אוסגרבי: "אפשר להגיד שהאוביקטים שהצגנו בתערוכה יותר ‘הונדסו' ופחות ‘עוצבו'. בהנדסה אתה תמיד מניח שהצד האסתטי משני לצד הפונקציונאלי. אלו אוביקטים שעוצבו למטרה מסוימת ולא כדי למשוך את העין, אבל אנחנו מצאנו את הצורות שלהם, כמו גם את האופן שבו הם נבנו, מעוררי השראה. אז זה היה סוג של ניסוי".

מה ההבדל בין העבודה על תערוכה לבין הכנת אובייקט בייצור תעשייתי, כמו לפיד אולימפי או כיסא?

"זה שונה. בתערוכה אין הגבלות, אתה יכול לעשות כמעט מה שאתה רוצה, להתנסות בלי לחשוב על התוצר הסופי. בייצור המוני יש חוסר ודאות ויש המון דברים שצריך להתחשב בהם, אז אנחנו משתדלים להתנסות כמה שיותר בתערוכה וללמוד ממנה גם על הפרויקטים התעשייתיים שלנו. זה הכל חלק מתהליך אחד ארוך".

בדומה ללפיד, גם לכיסא שעיצבו לוויטרה ושהושק בשנה שעברה במילאנו יש צורה איקונית וגם הוא תוצאה של מחקר ארוך. הייחוד בכיסא הוא שבנוסף לתנוחת ישיבה רגילה הוא יכול לנוע תשע מעלות קדימה ולהישאר יציב. אופציית התנועה מאפשרת ישיבה ארגונומית נכונה יותר כשרוצים להישען וגם מאפשרת לאנשים בעלי הפרעות קשב - ובעיקר לילדים - לנוע בין שני המצבים. מאז הוצג במילאנו עבר הכיסא לייצור תעשייתי וכיום כבר ניתן לרכוש אותו גם בישראל ברשת הביטאט.

"הכיסא התחיל אמנם כמשהו שמיועד למוסדות חינוך אבל מאז הוא כבר נהפך לכיסא לכולם", מספר ברבר. "כשהתחלנו לעבוד עליו ערכנו מחקרים בהרבה בתי ספר ומובן שבדקנו גם מחקרים שנעשו בנושא בעבר; כבר בשנות ה-60 התחילו לנתח את האופן שבו ילדים לומדים בבתי ספר. מובן שנעזרנו גם בידע העשיר של חברת ויטרה, שרהיטים וכיסאות הם המומחיות שלה. כך שאנחנו לא יכולים לטעון שהיינו הראשונים שהבינו כי הישענות קדימה עוזרת להישאר בפוקוס: התנועה מזיזה את הדם בגוף, יותר דם מגיע למוח, קל יותר להתרכז. את זה לא אנחנו גילינו. אנחנו פשוט רצינו להפוך את התנועה הזאת ליציבה. ראינו איך בכל בתי הספר כשהילדים החלו לכתוב הם זזו קדימה ורכנו אל עבר השולחן. אם הכיסא אינו יציב, אז התנועה הזאת אינה בטוחה".

אוסגרבי: "וכשחושבים על זה, על כל שיטת הלימוד בבתי ספר, כיסא הרי תוכנן כדי לשבת עליו ולהקשיב - לא לשבת ולכתוב".

רוב המעצבים למדו רק עיצוב. אתם למדתם עיצוב ואחר כך אדריכלות. זה משנה?

אוסגרבי: "בסופו של דבר זה לא משנה מה אתה מעצב או מתכנן; מה שחשוב זה איך אנשים מגיבים למה שעיצבת, איך הם חווים אותו מבחינה רגשית ופיסית. המחשבה הזו צריכה להיות כל הזמן במודעות שלך - איך אנשים ירגישו בפעם הראשונה שהם נחשפים לדבר. וזה נכון לגבי אוביקט או לגבי חלל, זה נכון לפעם הראשונה שאתה נכנס לחלל או לפעם הראשונה שאתה יושב על כיסא".

אני מנסה לדמיין את עצמי נכנס לחלל בצורת הלפיד.

ברבר: "אולי אם תסובב אותו כך שהחלק העליון יהיה למטה".

לא בטוח.

"אז אולי אתה יכול לגרום לזה לקרות?" מסכם ברבר בחיוך.

אתם לפחות קיבלתם לפיד?

"לא. אתה צריך לרוץ בשביל לקבל, וכדי שתרוץ צריכים לבחור בך - עליך להיות בן אדם טוב במיוחד".

אז אולי במשחקים ב-2016 בריו. יש לכם ארבע שנים לעשות מעשים טובים.

"בטח. אנחנו עובדים על זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו