חבשי לך חולצה |

תערוכת הגמר של עיצוב טקסטיל בשנקר

ים המלח, הדפסות דיגיטליות ומסורת אתיופית הם רק כמה ממקורות השראה של בוגרי המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר. התערוכה שלהם שתיפתח מחר משקפת מגמה של שילוב בין עיצוב אישי לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות

יובל סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל סער

תערוכות הבוגרים של המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר נהפכו בשנים האחרונות לאחד המקומות המעניינים לעקוב בהם אחר מגמות בעיצוב העכשווי. לצד קולקציות חדשות של בדים ­ שנעשו בטכנולוגיות של אריגה, סריגה או דחיסה ועברו לרוב עיבוד של צביעה והדפסה ­ אפשר היה למצוא בתערוכות זליגה וחיבור בין טכנולוגיות תעשייתיות ובין עבודות היד המסורתיות, יישומים עיצוביים עדכניים לטכנולוגיות ייצור מתקדמות, הטמעה של רעיונות מתחום העיצוב הבר-קיימא ופיתוח סדרתי של מוצרים המשלבים מחוות אמנותיות עם ייצור תעשייתי.

הדבר מאפיין את התחום כולו, שמשלב בין עיצוב, אמנות וטכנולוגיה. כמה מהתערוכות ומהמיצבים המעניינים ביותר שהתקיימו בירידי העיצוב הגדולים בשנים האחרונות עסקו במשטח הטקסטיל, רגע לפני שהוא נהפך למוצר תלת ממדי ­ בגד, חפץ או משטח שמקיף את המרחב הביתי. כדוגמה אפשר לציין את תערוכת הטקסטיל הגדולה שאצרה לי אדלקורט במילאנו בשנה שעברה ואת תצוגת הטקסטיל המרשימה של איקאה במילאנו השנה.

השנה, בצעד יוצא דופן, תערוכת הבוגרים של המחלקה תתקיים חודש לפני שייפתחו ברחבי הארץ תערוכות הבוגרים של בתי הספר לעיצוב. התערוכה תיפתח ביום חמישי הקרוב מחר בהאנגר 1 בנמל יפו ותוצג שלושה ימים. במקביל יושק הגיליון הרביעי של כתב העת של המחלקה, "Text Tile Tech Style", המשמש במה לדיון תיאורטי בתחום ומציג אוסף יצירות נבחרות של הסטודנטים במחלקה.

10 מתוך 10 |
1 מתוך 10 |
עדן קורן
2 מתוך 10 |
נטלי איטח

לפי אורי צייג, שעומד בראש המחלקה זה ארבע שנים, ההחלטה להקדים את מועד התערוכה התקבלה בעקבות יוזמה של הסטודנטים: אלה רצו להגיש את פרויקט הגמר שלהם בחלל גדול, מחוץ לשנקר, מאחר שמדובר בעיקר בעבודות גדולות.

כדי להסביר מהו בדיוק עיצוב טקסטיל, תחום שרבים מבלבלים אותו עם עיצוב אופנה, צייג מספר על שלוש המגמות במחלקה, המונה כיום כ‑240 סטודנטים. המגמה הראשונה עוסקת לדבריו ב"עיצוב נטו, מקצועי, של טקסטיל קלאסי לאופנה ולבית, מגמה שנשענת על מסורת ארוכה של התחום". המגמה השנייה נשענת על המסורת הוותיקה של תנועת "ארטס אנד קראפטס" ועוסקת בחיבור שבין תפישות עיצוביות קלאסיות לתפישות אמנותיות קלאסיות, בשילוב שבין הבעה אישית של חומר לבין הבנה של טכנולוגיה.

המגמה השלישית, החדשנית ביותר, מתמקדת בפיתוחים טכנולוגיים. המדובר בהמצאה של משטחים חדשים, שילוב של חומרים וסיבים חדשים, מבנים חדשים באריגה או בסריגה. "היום בעיצוב זה הדבר", קובע צייג. "לדוגמה, טקסטיל חכם, תחום שמשקיעים בו הרבה בחברות של הלבשת ספורט, ציוד רפואי, מוצרים לילדים ועוד. חברות כאלה מודעות לאיכויות הנוספות של טקסטיל, שמאפשר פעולות או תפקוד שהוא לא רק אסתטי: בד נושם, אנטי בקטריאלי, אנטי חיידקי, מקרר, מחמם וכן הלאה".

כך, בין הפרויקטים הבולטים שיוצגו בתערוכה אפשר יהיה למצוא קולקציות טקסטיל קלאסיות, כמו למשל זו שעיצב אלדד תרקה, סטודנט מקרית מלאכי. תרקה, שמוצאו אתיופי, "עיצב טקסטיל שמשלב בין המסורת האתיופית-אפריקאית לבין התרבות המקומית", מספר צייג. "מדובר בשמונה בדים, שבאחד מהם הוא לקח ויניל, חומר שהוא הכי לא בד, הכי לא אופנה, ויצר ממנו בד 'הוט קוטור' מדהים". סטודנטית אחרת, קטרינה הלטה, יצרה מעין דקונסטרוקציה של הנוף המדברי בארץ, בהשפעת הטרנד של הדפסות דיגיטליות. יעל הרניק יצרה קולקציה של בדים מודפסים בהשראת ים המלח.

ראש המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, אורי צייגצילום: דודו בכר

בתחום הפיתוחים הטכנולוגיים יהיה אפשר לצפות בפרויקט הגמר של מיתר קרני, שפיתחה בד המתבסס על רעיון הוולקרו (סקוץ'). היא הפכה אותו לבד רך, שלדברי צייג "מציע תפישה חדשה של מעטפת גוף ואופנה, כמו תחבושת שעוטפת את הגוף. הפרויקט משלב מודעות טכנולוגית גבוהה עם קונצפט עיצובי: פירושו שאפשר לעצב חולצה על ידי חבישה".

מה השתנה במחלקה בארבע השנים שבהן אתה עומד בראשה?

"התחזקה ההבנה שעיצוב הטקסטיל הוא תוצר של תהליך אישי מאוד, פואטי, תהליך קונצפטואלי ופילוסופי, אפילו אמנותי, ובוודאי טכנולוגי. עד אז האוריינטציה של טקסטיל היתה לתעשייה, דבר שמאפיין את שנקר באופן מסורתי. אני השקעתי יותר בתהליך, באקספרימנטליות, ברקע התרבותי של כל סטודנט, שצריך למצוא את עולם הדימויים שלו, את האמירה שלו, מבלי לזנוח את העיסוק בטכנולוגיה ובחומר".

מה עושים הבוגרים בסוף הלימודים? יש בכלל עבודה? הרי אין תעשייה כמו פעם.

"חלק מתחילים לעבוד עם חברות ישראליות כמו גולף או קסטרו, וחלקם פותחים סטודיו עצמאי או משתפים פעולה עם מעצבים מתחומים אחרים. אפשר לראות בוגרים משנים קודמות כמו משה רואס שהציג שטיחים ב'צבע טרי', או מיקה בר שעיצבה כריות ואפילו כיסא. אחרים, כמו בכל תחום, מוצאים את הנישה שלהם או משנים קריירה".

למה עיצוב טקסטיל, שבעולם הוא תחום בעל מוניטין, עדיין לא רכש מעמד כזה בארץ?

"לצערי, התרבות הישראלית מחפשת דברים מהירים יותר, נגישים יותר, זולים יותר ואיכותיים פחות. ככלל אנחנו פחות מעודנים. בתפישת העיצוב המקומית, הקומבינה שולטת. יש משהו בתרבות הישראלית שלא מספיק מעריך הקפדה על איכות, פרטים ורגישות".

אפשר לטעון זאת על כל תחום, לא רק בטקסטיל.

"אין פה תעשייה, זה פשוט יקר מאוד. אופנה הרבה יותר קל לעשות: אתה קונה בד, תופר, שוכר חנות ברחוב החשמל בתל אביב ויש לך סטודיו. מדינות אחרות משקיעות בתחום, נותנות כסף, מעודדות אותו, כי הן יודעות שזה העתיד. באמסטרדם יש מרכז גדול לעיצוב טקסטיל, וכך גם בעיר ליל שבצרפת. מעצבים יושבים שם ועושים אקספרימנטים. אצלנו עוד לא הבינו את זה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ