האיטלקים עם תוכניות העיצוב לישראל

מאיצטדיון כדורגל ועד מברשת שיניים. המעצב הראשי של מחלקת המחקר בפינינפארינה אקסטרה, מספר למה עדיף להתפרש על מגוון תחומים

יובל סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל סער

שלושה ערכים מובילים את החזון של בית העיצוב האיטלקי פינינפארינה, מאז נוסד ב‑:1930 אלגנטיות, התמקדות במהות וחדשנות. בדרך כלל אפשר למצוא את שני האחרונים בדי-אן-איי של כל חברה, שכן, מי לא ירצה להתהדר בכובע החדשנות האופנתי או ירצה להציג מוצרים ושירותים שנשארים רלבנטיים לאורך זמן? אולם, לא רבות החברות שיציבו בראש סולם הערכים שלהן דווקא את האלגנטיות.

אולי לא כולם יהיו תמימי דעים בשאלה מה אלגנטי, אבל די להסתכל על מכוניות הפרארי, אולי המוצר הכי מזוהה עם פינינפארינה, כדי להבין שהאסתטיקה מקבלת את מלוא החשיבות בתהליך העבודה של החברה. "החדשנות זה דבר ברור מאליו וההתמקדות במהות מנפה את כל מה שלא עוזר למסר. זה עוזר כמובן גם לאלגנטיות, לשמירה על פרטים ופרופורציות נכונות", אומר בביקור ראשון בישראל פאולו טרביסאן, המעצב ראשי של מחלקת המחקר והפיתוח של פינינפארינה אקסטרה, חברת הבת שנוסדה ב‑1986, "אנחנו משתמשים בעיצוב כמו בשפה ואוהבים להגיד כמה שיותר בכמה שפחות מלים".

בעוד שפינינפארינה מתמחה בעיצוב רכב ובבניית מכוניות קונצפט, כמו לדוגמה כל הדגמים של פרארי ודגמים נבחרים של מזראטי, רולס רויס, אלפא רומיאו, פיאט, פג'ו, וולבו ועוד, פינינפארינה אקסטרה עוסקת במגוון רחב של פרויקטים בתחומי התחבורה, התעופה, ההנדסה, סגנון החיים ועוד. במלים אחרות, בכל מה שלא קשור לסדנאות הרכב המפורסמות של החברה בטורינו.

טרביסאן (מימין), לצד דה ליסהצילום: דניאל בר און

המגוון הרחב כולל פרויקטים סטנדרטיים יותר כמו מברשת שיניים, מכונת קפה, מוצרי אלקטרוניקה או מכונת שתייה של קוקה קולה שמיועדת לרשתות מזון מהיר; פרויקטים מורכבים יותר כמו מבני מגורים ומלונות בוטיק במיאמי וסן דיאגו; ופרויקטים שאפתניים יותר כמו איצטדיון הכדורגל של יובנטוס בטורינו, מערכת הסעה אישית עתידנית שתיושם לראשונה בעיר חדשה בקוריאה, ומיזם "אוטוליב" שהושק בפאריס לפני חצי שנה ושבמסגרתו, בדומה למיזם השכרת אופנים, אפשר לשכור מכונית חשמלית לפי שעה.

בחודש שעבר נפגשו טרביסאן ומתאו דה ליסה, מנהל השיווק והמכירות של פינינפארינה, עם גורמים בעיריית תל אביב-יפו כדי להציג בפניהם את הפרויקט בפאריס ולבחון אפשרויות של שיתוף פעולה, לאחר שלאחרונה ביקר ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, במטה מיזם "אוטוליב" בפאריס. בהמשך לפגישה זו נפגשו נציגים של העירייה עם אנשי חברת פינינפארינה בעת ביקורם בישראל. חולדאי הביע את רצונו העקרוני לקיים מיזם של מכוניות חשמליות להשכרה בעיר, ובימים אלה מגבשת העירייה עבודת מטה לבחינת ההשלכות התחבורתיות, העירונית, הכלכליות והסביבתיות למהלך כזה.

מכונת השתייה של קוקה קולה (הדגם האמריקאי)

פגישה זו היא רק אחת מסדרה של מהלכים שמבצעת פינינפארינה בכוונה להיכנס לפעילות בשוק המקומי. הבחירה דווקא בישראל התקבלה במקרה: לפני שנתיים הכיר דה ליסה בחורה ישראלית, שמאז נהפכה לאשתו. רק אז, הוא מספר, הוא נחשף לעולם העיצוב המקומי, "שצמח מאוד בשנים האחרונות ולחברות כמונו, שאף פעם לא חשבו על ישראל כשוק פוטנציאלי, זה נראה הזמן המתאים להיכנס לשוק המקומי".

לפני שנה וחצי הגיע לישראל מנכ"ל החברה, פאולו פינינפארינה, להשתתף ביום עיון שאירגנה שגרירות איטליה בישראל בנושא העיצוב האיטלקי, שנערך במוזיאון העיצוב חולון. "אז התחלנו במחקר רציני על העיצוב בישראל", אומר דה ליסה, "לנסות להבין מה יכולה להיות התרומה שלנו ומה אנחנו יכולים להרוויח. רק כשאנחנו מרגישים בטוחים אנחנו מתחילים לפנות למוסדות ציבוריים וחברות פרטיות".

למי מעניין אותכם לפנות?

"שלושה תחומים מעניינים אותנו. התחום הראשון, וזה ברור מאליו, הוא כל מה שקשור להיי-טק. הקשר בין עיצוב לבין טכנולוגיה תמיד היה משהו שפינינפארינה שמה עליו דגש, והכמות והאיכות של הסטרטאפים בתחום בישראל פשוט מדהימה. לא בכדי לחברות הכי חשובות בעולם יש מרכזי פיתוח בישראל.

"התחום השני קשור לתיירות ובידור: מלונות בוטיק, בתים פרטיים, ואפילו מגרשי ספורט כמו עיצוב הפנים שעשינו לאצטדיון של יובנטוס בטורינו. התחום השלישי קשור לפתרונות תחבורה חדשניים כמו פרויקט שיתוף המכונית החשמלית בפאריס שמונה כיום 500 מכוניות חשמליות ובעתיד ימנה כמה אלפים. כל תהליך התכנון, העיצוב והייצור של המכוניות נעשה על ידי פינינפארינה. בנוסף, אנחנו מנסים היום בטורינו להעביר את כל התחבורה הציבורית לאוטובוסים היברידים, ובלונדון הצגנו בשבוע שעבר קונספט חדשני של תחבורה ציבורית 'אישית' מהירה, כמו מונית ללא נהג שנוסעת במסלולים קבועים בעיר העתידנית ומסוגלת להסיע עד ארבעה אנשים".

המכונית החשמלית של מיזם "אוטוליב" (הדגם הצרפתי)

מה מאפיין את תהליך העבודה שלכם?

טרביסאן: "אין לנו מודל עבודה סטנדרטי או מתכון קבוע. בסך הכל עובדים בחברה כ‑25 מעצבים, קבוצה קטנה יחסית, צוות נהדר ומולטידיסציפלינרי. בכל פרויקט אנחנו מנסים להיות גמישים ולשלב בין המעצב הצעיר ו'המשוגע' לבין המעצב הוותיק והמנוסה. הלקוח גם כלול בצוות, הוא חלק בלתי נפרד".

זה נכון להתפרש כך על הרבה תחומים?

דה ליסה: "זה היתרון הכי גדול שלנו: אין לנו גבולות. יש מקרים שדווקא להיות פחות מנוסים זה יותר טוב לנו וללקוח, כי אנחנו יכולים להציג מבט רענן. כשעשינו בפעם הראשונה איצטדיון, הלקוח הבין שהבאנו משהו שונה מאחרים. במקרה של יובנטוס הבנו שאם מתייחסים לאוהדים כמו חיות, ככה הם יתנהגו, לכן לדוגמה בנינו שערי כניסה גדולים יותר, וההתנהגות של האוהדים אכן השתנתה. היום הנהלת יובנטוס משתמשת באיצטדיון כדי לשכנע שחקנים לבוא לשחק במועדון. דוגמה אחרת היא מכונות המשקה שעיצבנו לקוקה קולה בארצות הברית, שמחוברות כולן למטה הראשי של החברה. הם הבינו את היתרון בלקשר עיצוב ומשהו יפה לטכנולוגיה, זה נותן להם ערך מוסף".

למה בישראל אנחנו חייבים חברה איטלקית? לא די במי שפועל פה?

"קודם כל אתם לא חייבים. לבאצה יודעים יותר על קפה מאתנו, אבל זה לא אומר שהם ידעו איך ליישם את מה שהם רצו כדי ליצור מוצרי צריכה המוניים. זו המומחיות שלנו".

למה ימה

סטודיו "ימה" הישראלי יהיה השותף של פינינפארינה לפעילותה בארץ בכל פעם כשפינינפארינה נכנסת לשוק חדש היא מגייסת שותף מקומי, שיקל עליה להבין את התרבות הארגונית והעסקית המקומית. השותף שבחרה החברה בישראל הוא סטודיו "ימה", סטודיו לעיצוב תעשייתי "הארד קור" שמתמחה בציוד רפואי, עיצוב רכב, עיצוב למרחב הציבורי ועיצוב בשוק ההייטק.

פרויקט התחבורה הציבורית "האישית" המהירה (הדגם הדרום קוריאני)

בין הפרויקטים ש"ימה" היתה מעורבת בהם מעורבת אפשר למצוא לדוגמה: פרויקט שמטפל במערכות תמיכה לציוד החייאה וחדרי ניתוח; מוצר שבודק רמת גלוקוז באוזן; ו"ייטיטוי", תלת אופן חדש לילדים המשמש כבסיס למגוון אביזרים נלווים וצעצועים, מוצר שעל עיצובו זכה הסטודיו במקום הראשון בפרס "עתיר" (עיצוב תעשייתי ישראלי) של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשנת 2011 בקטגורית מוצרים לבית, למשרד ולפנאי.

"הרעיון מאחורי שיתוף הפעולה הוא לנסות להביא באופן אותנטי את השירות הזה לישראל", אומר המעצב אייל קרמר מהבעלים של "ימה". "יש הרבה חברות מחו"ל שעושות בארץ עבודה מצוינת אבל במידה מסוימת הן אורחות. היתרון של הכלכלה הישראלית הוא הגמישות, היכולת להשתנות מהר והיכולת להגיב במהירות. בפינינפארינה הבינו מהר מאוד שהם לא יכולים לעבוד בשלט רחוק. בנוסף היה להם חשוב גם להשתמש בניסיון של חברה מקומית בתחומי רפואה וההיי-טק מתוך הבנה שהשילוב הזה יצור את המעטפת נכונה".

למה אנחנו צריכים אותם?

"הנה דוגמה: בוא נניח שיש חברה שמייצרת ציוד שפונה בעיקר לתעשייה הבטחונית. תהליך המעבר לשוק המוני-אזרחי הוא משהו שדורש מעורבות של חברה בינלאומית מהסוג של פינינפארינה, שיש לה את הידע של מוצרי צריכה המוניים. זה פער שקשה לגשר עליו. הרבה חברות, לא רק ישראליות, לא יודעות לעשות את המהלך הזה. דבר נוסף שחברות ענק יכולות לעשות הוא לשנות תרבות ארגונית של ארגונים גדולים מכיוון שהן מספיק ענקיות וכבדות. זה לא משהו שמעצב ישראלי יכול לעשות.

"ולבסוף, יש לפינינפארינה חשיבה עיצובית עם דגש על אלגנטיות, זה משהו מאוד אירופי. הם מדברים על חדשנות ושלמות וגם על יופי, שנובע מחוכמה רגשית, לעומת האלגנטיות של חברות אמריקאיות כמו Ideoשנובעת ממקום שכלי יותר. קודם כל שיהיה אלגנטי. זה אחד הדברים שמייחדים אותם: אתה מדבר בלי בושה על יופי, שיהיה יפה. אנחנו מאוד מאמינים בזה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ