בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המעצבת של ליידי גאגא בדרך לאולימפיאדה

אחר שאז דוולין עיצבה תפאורות לריהאנה ולטייק דאת, היא מתכוננת להצגה הגדולה מכולן - טקס נעילת המשחקים האולימפיים 2012 בלונדון

2תגובות

מה משותף להרולד פינטר, ליידי גאגא, הרויאל אופרה, באטמן והוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים? צריכים עוד רמזים? תוסיפו לרשימה את קאניה וסט, סדלרס ולס, ייק דאת ולהקת שייקספיר המלכותית. התשובה: מעצבת התפאורות אז דוולין (Devlin Es).

מאז החלה את דרכה המקצועית בסוף שנות ה 90 יצרה דוולין מבחר מרשים של עבודות שנעות מחדרים מעל פאבים ועד בתי אופרה ואיצטדיוני ספורט. האופרה "סלומה" של שטראוס, שהיא עיצבה לה את התפאורה, ירדה זה עתה מהבמה לאחר הפקה מחודשת, והפקה חדשה של האופרה "אנשי טרויה" של ברליוז מוצגת בימים אלה בלונדון (עד 8 ביולי). היא עיצבה את הבמה להופעותיו האחרונות של קאניה וסט בארנה 02 בלונדון ואת התפאורות להופעותיה של ריהאנה בטקסי הבריט והגראמי. באוגוסט היא תעצב את טקס הסיום של המשחקים האולימפיים בלונדון.

"בטח שכל ההפקות האלה שונות, אבל הן גם אותו דבר מבחינת תהליך החשיבה שמושקע בהן", היא מסבירה. "אין שום דרך אחרת לעשות את זה". היא אומרת שאמנם להפקות יש קצבים שונים - תקופת ההכנה לאופרה נמדדת בשנים ואילו לטלוויזיה לפעמים בשעות - אבל במשך הזמן מתפתח תהליך של הפריה צולבת של רעיונות. "הגיתי את האיש בגובה 20 מטרים שעשוי מגרוטאות לסיבוב ההופעות של טייק דאת ב 2010 בזמן שחשבתי את המחשבות הראשונות על הסוס הענקי שעשוי מגרוטאות כלי נשק ב'אנשי טרויה'. יצרתי דגם של העיר גותאם למופע 'באטמן לייב' בזמן שעיצבתי דגם של ברוז' שנראה כמו מפת המוח, על מערכת תעלות העצבים, לאופרה של קורנגולד, 'Die Tote Stadt', בהלסינקי. יש עיר מיניאטורית גם ב'אנשי טרויה'. הכל יוצא שונה בסוף, אבל אפשר לראות במה הייתי עסוקה בראש בכל זמן נתון".

אי–פי

קול בודד בחושך

דוולין עסקה בעבר בעלילת האופרה המונומנטלית של ברליוז, חמש שעות אורכה, המבוססת על האיניאדה, כשעיצבה את המחזה "הקובה" של אויריפידס, בכיכובה של ונסה רדגרייב, ללהקת שייקספיר המלכותית. במסגרת המחקר שערכה על חייו ועבודתו של ברליוז נעזרה רבות בביוגרפיה עטורת הפרסים של דייוויד קיירן. "זה ספר של שני כרכים, לעזאזל. הוא היה יכול להכניס הכל בספר אחד! אבל זה פרויקט מרהיב. פשוט מרתק. וככה זה תמיד קורה לי. מישהו מביא לי פרויקט שאני לא מתמצאת בו כמעט בהתחלה, ואני מוצאת את עצמי שואלת 'איך לעזאזל לא ידעתי על הדברים האלה?' הכל מצטבר לכדי מסה של מידע שמשתלבת בנוף המנטלי שלי, ואז אני לא יכולה לדמיין שהמידע הזה לא היה שם".

את "אנשי טרויה" מביים דייוויד מקוויקר. השניים עבדו יחד גם על "סלומה", ודוולין מספרת שדרכה מהתיאטרון והאופרה אל עולם הפופ החלה בהפקה ההיא. במגזין התרבות הטלוויזיוני "סאות' בנק שואו" על מקוויקר, ראה את דוולין זמר הפופ מיקה - "אני חושדת שדווקא אמא שלו היא שראתה את התוכנית, אבל הוא מתעקש להגיד שזה הוא" ¬ וכך התגלגלה לעבודה על מופעי האיצטדיונים שלו. זמן קצר לאחר מכן כבר עיצבה את סיבוב ההופעות של טייק דאת, ועבדה בשיתוף עם כמה מהאנשים שמאחורי אירועי המשחקים האולימפיים 2012.

היא בחרה בספרו של ניאל פרגוסון על תולדות האימפריה הבריטית בתור ספר המחקר העיקרי שלה בתחום האולימפיאדה. "ניסיתי למצוא דברים טובים על האימפריה, אבל הדברים שנתקלתי בהם היו ברוב המקרים די רעים. אבל המוסיקה הבריטית היתה ועודנה משהו שאנחנו יכולים להתגאות בו מאוד, ולכן ניסינו לדמיין רדיו שמיימי שקולט רק מוסיקה בריטית, ועשינו משהו שמתבסס על הניסיון לפלס דרך בין התדירויות. יש הרבה מגבלות טכניות - הדלת הכי גדולה שם היא בגובה ארבעה מטרים, אז אי אפשר להכניס לארנה שום דבר גבוה יותר - ולכן נקודת המוצא שלי היתה פשוטה: לדמיין איך ייראה קול בודד בחושך. ומשם המשכנו".

הארנב של דוראסל

דוולין נולדה ב 1971 וגדלה בססקס. היא ואחיה הרבו לעסוק במשחקי יצירה. "היינו מכינים משחקי קופסה ומנסים להמציא את המונופול החדש. היינו תמיד משחקים עם מקרנים ונורות חשמל". היכרותה עם התיאטרון הסתכמה בהצגות חג המולד, ובנסיעות מזדמנות עם סבה וסבתה לצפות במחזות הזמר של אנדרו לויד ובר. "הייתי מאוהבת בתיאטרון, אבל האהבה הזאת היתה קשורה לעובדה שנסענו ללונדון, לא פחות מאשר להצגות עצמן. בתוך הזיכרון שלי מההצגות שזורים זיכרונות של אכילה במסעדה והמראה של אורות כלי הרכב שחולפים ליד החלון".

היא ניגנה בכינור, בקלרינט ובפסנתר ולמדה פעם בשבוע באקדמיה המלכותית למוסיקה, אך בסופו של דבר למדה ספרות אנגלית באוניברסיטה. אחר כך לקחה קורס מבוא לעיצוב במכללת סנט מרטין, ואז התקבלה ללימודי קורס בן שנה לעיצוב תפאורות בבית הספר מוטלי לעיצוב תיאטרון. "כל הזמן אמרו לי שכדאי לי ללמוד בקורס הזה, שמתקיים בדרורי ליין (בווסט אנד) ורק עשרה אנשים מתקבלים אליו. לא הייתי טיפוס של תיאטרון אבל זה לא כל כך יוצא דופן בקרב מעצבים. זו בדיחה ותיקה, ששואלים אותם איזו הצגה הם ראו לאחרונה ומתברר שהם לא ראו שום דבר. אבל כשהגעתי לשם הרגשתי ממש בבית, ואז התחלתי ללכת ולראות פשוט כל הצגה בלונדון, וגם לעבוד בלי הפסקה, כאילו הייתי הארנב של דוראסל. פשוט התחלתי לפעול".

ב 1996 היא זכתה בפרס לינבורי, בתור סטודנטית, "והפרס היה עבודה, וזה הדבר הטוב ביותר שאפשר לתת". היא עיצבה הפקה של "אדוארד השני" בבריכת שחייה, לתיאטרון בולטון אקטגון, וב 1997 כבר היתה מעצבת הבית של תיאטרון בוש, ומשם שלחה "בחוצפתי" מכתבים לאנשי תיאטרון והזמינה אותם לבוא לראות את ההצגות שלה. טרוור נאן נענה להזמנה - "הוא רצה לראות את ההצגה ממילא" - וב 1998 הוא הזמין את דוולין לעצב את ההפקה החדשה בבימויו להצגה "בגידה" של פינטר, בתיאטרון לייטלטון. דוולין כתבה לאמנית רייצ'ל וייטרד והסבירה שבכוונתה ליצור מחווה ליצירת האמנות שלה, "House", בעיצוב התפאורה שלה להצגה שהיא היתה סבורה שעוסקת בחדרים שחיים בזיכרון.

"היא נתנה לי את ברכתה, וזה היה נהדר. אבל ההצגה המסכנה של פינטר", צוחקת דוולין. "כל מה שהיה צריך בהצגה הזאת היה במה ושחקנים טובים. כל העניין שם הוא הכתיבה, ההצגה לא היתה זקוקה לכל הדברים שהעמסתי עליה. אבל פינטר היה מקסים, הוא הציג אותי בפני אנשים, ואמר, 'תכירו, זאת אז, היא כתבה את המחזה'. בחיים לא הייתי עושה את העיצוב הזה עכשיו, אבל שמחתי שעשיתי את זה אז כי האמנתי בזה בכל לבי. אני שמחה מאוד שההורים שלי נטעו בי ובאחים שלי כל כך הרבה ביטחון, זה עזר לי מאוד מאוד. אבל כשאני מסתכלת לאחור על התפאורה ההיא, אני קצת מתכווצת. מבחינה זו, העובדה שנתנו לי את השם אזמרלדה (ש"אז" הוא קיצור שלו) היתה דבר טוב, מין הזמנה פתוחה לילדים האחרים לפוצץ קצת את הבועה הזאת, אבל חלק מהדברים שעשיתי באמת היו איומים, ופשוט הוצאתי אותם החוצה בזכות הביטחון הזה. אנשים בטח חשבו שאני משוגעת, אבל אני שעטתי קדימה בכוח".

גטי אימג`ס

קצת חוששת

בזכות הגישה הזאת עבדה עם להקת המחול "רמברט" לפתיחה המחודשת של תיאטרון סדלרס ולס, וכך הוצע לה לעצב את האופרה הראשונה בחייה לבית הספר למשחק גילדהול. "ואז ההצעות התחילו לזרום", והיא עיצבה ללהקת שייקספיר המלכותית וכן לבתי אופרה בכל רחבי אירופה. ב 2003 קיבלה את ההצעה הראשונה בחייה לעצב מחזה מוסיקלי שאינו אופרה: להקת הרוק Wire הזמינה אותה לעצב מחצית אחת - ג'ייק ודינוס צ'מן עיצבו את השנייה ¬ של מופע הפרידה שלהם בברביקאן.
קאניה וסט שמע על המופע של Wire והשניים עובדים יחד משנת 2005. "שבע שנים זו

תקופה נאה בעולם שמשתנה כל כך מהר. הוא דמות יוצאת דופן לחלוטין. הוא חושב במהירות פנומנלית וצריך להיות ערני מאוד במחיצתו. אני לא מספיקה לגמור את המשפט והוא כבר אומר, 'כן, הבנתי'. וצריך להבליג ולעבור הלאה. היו לנו ריבים איומים כי הוא פרפקציוניסט. אבל אתה צריך להבין שאתה עובד עם אנשים יוצאי דופן. אני חושבת שאמני במה הם אנשים מזן אחר. זה נשמע יומרני, אבל מי שמקבל הזדמנות להשתתף במה שהם עושים, צריך פשוט להפשיל שרוולים ולהתגייס לעזור. אני חושבת שאני עסוקה. אבל לקום בבוקר ולהיות וסט או גאגא ליום אחד ¬ זה מתיש".

דוולין הזמינה את וסט לראות את "סלומה" בקובנט גרדן, ובסיבוב ההופעות הבא שלו הוא שילב במופע הבימתי שלו תזמורת בתוך תא שקוע לפני הבמה. לדבריה יש חפיפה הולכת וגדלה בין העולמות השונים שבהם היא פועלת, בייחוד מבחינה טכנולוגית, אך המטרות העיקריות הן בסופו של דבר אותן מטרות.

לאחר שתוענק המדליה האחרונה במשחקים האולימפיים יעמדו לרשות דוולין ואנשיה 16 שעות להכין את המקום לטקס הסיום. מחצית מהזמן תוקדש להגנה על המדשאה. "זה יהיה לחוץ. כמו שג'יי-זי אומר: 'קשה לוקח יום, בלתי אפשרי לוקח שבוע', וזאת בין השאר הסיבה לכך שכשעובדים עם האנשים האלה, צריך להיזהר שלא להיפגע. אתה האיש שעושה את הבלתי אפשרי בשבוע. נעשה חזרות במקום אחר, ואם יהיה לנו מזל נספיק לעשות חזרה אחת במקום ביום של הטקס, אבל זה לא בטוח. טיסה באוויר? תאורה? וידיאו? בדרך כלל אומרים שאלה דברים שאפשר לסדר בחזרה הטכנית, אבל יכול להיות שלא תהיה חזרה טכנית. בדרך כלל אני לא טיפוס שנלחץ, אבל הפעם אני קצת חוששת".
מאנגלית: אורלי מזור-יובל
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו