בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעצבים אוסטרלים כבר לא חוששים מהבית

לאחר שנים שבהן סבל העיצוב האוסטרלי מבריחת מוחות, רבים מעדיפים כיום להישאר במדינה ולעבוד מהבית עבור מרכזי העיצוב המסורתיים בעולם

תגובות

מאחורי חנות העצים וחומרי הבניין הגדולה סוודלינגס טימבר אנד הרדוור ברוזל פרוור במערב סידני - חבוי מקבץ של בתי מלאכה קטנים. אחד מהם הוא מספנה מסורתית, האחר מפעל לעץ, השלישי עוסק בשיש והרביעי הוא מכולה ישנה שמעצב המוצר הנרי וילסון הפך למשרד ולסטודיו.

וילסון מתכנן להעמיד במקום מכולה נוספת, אך בינתיים הקים בחצר בית מלאכה, ששרידי סככת קייטרינג משמשים לו גג. בחסות מזג האוויר הנוח בסידני, הוא מצפה להמשיך לעבוד שם גם בחורף. "המקום הזה הוא התגשמות חלומו של כל מעצב", הוא אומר. "יש כאן חנות לחומרי בניין. עץ, שיש וגרניט בחנות הסמוכה. וכמה מרחב שתרצה, כי מאחור יש רק שטח נטוש של פסי רכבת. אולי קצת מוזנח פה, אבל כיפי".

לאחר שהשתקע בחצר האחורית של סוודלינגס, וילסון מנסה להרכיב את רשת הספקים והיצרנים המקומיים שיזדקק לה כדי לנהל קריירת עיצוב בינלאומית מאוסטרליה, מולדתו.

רנה ואן דר האלסט, באדיבות הנרי וילסון

העיצוב האוסטרלי - כמו האמנות, הספרות, האדריכלות, המחול והמוסיקה - סבל בעבר מבריחת מוחות; מעצבים מוכשרים צעירים רבים עזבו את הארץ. מייצג התופעה הוא מארק ניוסון, המעצב המוכשר ביותר שיצא מאוסטרליה. הוא עזב את מולדתו בסוף שנות ה 80, כשהיה בתחילת שנות ה 20 לחייו. מאז הוא מתגורר בטוקיו, פאריס ולונדון. אך חלק ניכר מעבודתו עשה לחברה אוסטרלית: הוא עיצב פנים של מטוס וטרקליני נמל תעופה לחברת התעופה הלאומית קואנטס.

מעצבים בני דורו של וילסון מעדיפים כיום להישאר באוסטרליה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת להם לעבוד מהבית בעבור מרכזי העיצוב העולמיים המסורתיים באירופה ובצפון אמריקה. בנוסף לכך, הכלכלה האוסטרלית איתנה יחסית, ומיקומה של המדינה בלב המחצית הדרומית של כדור הארץ הוא יתרון.

עשה זאת בעצמך

וילסון, בן 28, נולד בסידני לאם אדריכלית ולאב רופא, ולמד עיצוב רהיטים באוניברסיטה הלאומית בקנברה, בתוכנית לימודים שהתמקדה בעבודת אומנות ידנית בעץ. אחר כך עזב את היבשת לכמה שנים: למד בבית הספר לעיצוב ברוד איילנד שבארצות הברית, והשלים לימודי תואר שני באקדמיה לעיצוב איינדהובן שבהולנד, הידועה בגישתה הקונצפטואלית לעיצוב.

רנה ואן דר האלסט, באדיבות הנרי וילסון

"כשגרים באוסטרליה קוראים הרבה על העיצוב באירופה - בעיקר ההולנדי - ומפתחים רגשות נחיתות", הוא אומר. "באיינדהובן הייתי מבועת בתחילה, אבל כשחייתי שם למדתי לראות את המצב כפי שהוא. חשבתי שאצטרך לשנות את כל צורת החשיבה שלי, אבל בסופו של דבר קיבלתי חיזוק לדרכי העבודה שלי".

כמעצבים רבים בני גילו, הוא מחויב לעבודה אחראית מבחינה מוסרית וסביבתית. "אריכות הימים של המוצר חשובה לי מאוד", הוא מסביר. "בעיניי חשוב שכשאדם מייצר או קונה משהו פעם אחת, הוא לא יצטרך לייצר או לקנות אותו שוב. אני אוהב להשתמש בדברים מסוימים בדרכים שונות ולמטרות שונות".

במקום לייצר חפצים חדשים בפרויקט הגמר שלו באיינדהובן, החליט וילסון לפתח גרסאות חדשות למוצרים קיימים שהוא אוהב. מאחר שהוא אספן נלהב, הוא הקדיש חלק גדול משעות הפנאי שלו בהולנד לביקורים בשוקי פשפשים ובמכירות של חפצים מיד שנייה, וחיפש בהם חפצים מסקרנים ומכשירים מכניים רבי המצאה.

רנה ואן דר האלסט, באדיבות הנרי וילסון

"אוסטרליה היא מדינה צעירה מאוד, במכירות של חפצים מיד שנייה מוצאים פלסטיק שבור, לא סכיניים יפהפיים או מאוורר של דיטר ראמס ב 2 יורו", הוא מספר. "זה נראה לי מדהים, אבל אנשים אמרו לי: 'ממה אתה מתלהב? לסבתא שלי היו עשרה כאלה'". הוא חידש שני מוצרים משנות ה :30 החליף את נורות החשמל המסורתיות במנורות אנג'לפויז (מותג בריטי של מנורות שולחן מתכווננות) בנורות לד חסכוניות, ועטף בעור כיסאות "מודל A" מתוצרת טוליקס מיריעות מתכת עמידות לחלודה. "הייתי רואה כיסאות טוליקס ישנים שמסתובבים שנים על שנים בשוקי פשפשים. זאת קיימױת", הוא אומר. "ומנורות האנג'לפויז נוחות מאוד לעבודה כי המבנה שלהן כל כך שקוף".

בשנה שעברה חזר לסידני, ומאז פיתח מוצרים בעיצוב שימושי ובשיטות בנייה דומות לאלה של האנג'לפויז וה"מודל A". הוא מקווה שהם יאריכו ימים כמותם. המוצר הראשון שעיצב היה מחבר A מברונזה או אלומיניום, המשמש לבניית שולחנות. המחבר, הנמכר באתר האינטרנט שלו בצורת ערכה שהמשתמש יכול להרכיב בעצמו, תומך בלוח השולחן ומעגן את הרגליים המתחברות אליו. אפשר להחליף את הלוח או את הרגליים כשעולה הצורך בכך, ואין צורך להחליף את המחבר.

רנה ואן דר האלסט, באדיבות הנרי וילסון

וילסון מצא בית יציקה סמוך שמסוגל לייצר את מחבר ה A באיכות הרצויה, ואיתר גם יצרנים מתאימים למוצרים שהוא מעצב בימים אלה, ובהם שעון ואולר. השליטה בתהליך הייצור מאפשרת לו לוודא שהחומרים שמהם המוצר מיוצר יושגו בתהליך אחראי ושהם ניתנים למיחזור בבטחה.

אך אחת הבעיות הגדולות ביותר שלו היא המחסור במפעלי ייצור באוסטרליה. "היה לי מזל עם מחבר ה A, כי בית היציקה הזה נהדר, אבל אני מחפש בנרות מישהו שיוכל לייצר את כיסויי העור לכיסאות באותה איכות שמצאתי במפעלים בהולנד", הוא אומר. "זה מתסכל, אבל בכל זאת יש כאן הזדמנות ענקית למעצבים. אני לא יודע אם כבר יש דבר כזה, עיצוב אוסטרלי, אבל היופי במדינה הזאת הוא שאתה יכול לעשות כל מה שמתחשק לך".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו