בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מופת לתחכום רציונליסטי - עבודתו של ז'אן פרובה

העיר ננסי בצרפת מקיימת מחווה למעצב ז'אן פרובה, שעבודתו התמקדה בשימושיות והיתה חפה מקישוטים

תגובות

ז'אן פרובה היה בנקודת השפל העמוקה ביותר בחייו. השנה היתה 1952, והמעצב הצרפתי, אז בתחילת שנות ה-50 לחייו, איבד את השליטה על המפעל שלו ונאבק להחזיר לידיו את הבעלות על שמו המסחרי ועל הפטנטים שלו. בתקווה להסיח את דעתו עודדה אותו משפחתו לפנות לפרויקט חדש: בניית בית שבו יתגורר עם אשתו, מדלן, ועם שני הצעירים שבין ששת ילדיו.

הזוג פרובה (Prouve) קנה שטח אדמה בגבעה מיוערת בפאתי העיר ננסי. האתר היה זול משום שנחשב לתלול מכדי שאפשר יהיה לבנות בו. בעזרת אחיו, האדריכל אנרי, תיכנן פרובה בניין חד קומתי, ארוך וצר, הבנוי ברובו מרכיבים טרומיים שהובאו מהמפעל. כמה מהחלקים נועדו במקורם לבניית חירום, אחרים היו שיירים שנותרו מבניית בית ספר. ילדיו הטו שכם ועזרו לו להוביל את החלקים במעלה ההר בג'יפ ישן ולהרכיב אותם. בניית הבית הושלמה ב-1954.

אי-אף-פי

הבית המציץ מבין העצים ידוע כיום בשם בית ז'אן פרובה, והוא מופת לתחכום רציונליסטי; חדרי השינה הזעירים מזכירים תאי שינה בספינה, ונופים פנורמיים מרחבי ננסי נשקפים מחלון הזכוכית בחדר המגורים. הבית משתייך כיום לעיריית ננסי, המשכירה אותו לאדריכל ולמשפחתו בתנאי שהציבור יוכל לבקר בו בזמנים קבועים מראש. המקום, הכולל גם את בית המלאכה של פרובה מהמפעל שלו, שנבנה מחדש בשטח הבית, מספק תובנות מרתקות על חייו ועבודתו של אחד המעצבים המשפיעים ביותר במאה ה-20, והוא נקודת השיא ב"מחווה לז'אן פרובה" המתקיימת בימים אלה בננסי.

המחווה כוללת פתיחת גלריות קבע המוקדשות לעבודתו של פרובה במוזיאון האמנויות ובמוזיאון לתולדות הברזל. מ-28 באוקטובר יוצגו תערוכה מעבודות הברזל שלו במוזיאון אסכולת ננסי, אנליזה של השפעתו על העיר בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה תוצג במוזיאון לורן, ואחד הבתים הטרופיים הטרומיים שעיצב לשימוש באפריקה יוצב במוזיאון לאמנויות. העיר הפיקה מפה ובה מצוינים כתריסר מהפרויקטים של פרובה בננסי, בין השאר דלתות האקווריום העירוני, בית לוויות מהודר והבית שעיצב למשפחתו.

ננסי ידועה בהוד ההיסטורי של כנסיותיה שנבנו בימי הביניים, ובכיכר סטניסלס המפוארת מהמאה ה-18. המחווה לפרובה מאששת את אופיה המודרניסטי של העיר, בתור המקום שהוא בחר לקבוע בו את ביתו. פרובה נולד בפאריס, והיה השני משבעת ילדיהם של האמן ויקטור פרובה והפסנתרנית מארי דוהאמל. הוא גדל בננסי, שבה היה אביו אחד ממייסדיי אסכולת ננסי, איגוד של אמנים, תעשיינים ואומנים מקומיים, שתמכו בתנועת האר-נובו בצרפת. פרובה עזב את בית הספר והתלמד כשוליה אצל נפח אומן בפאריס, וב-1924 חזר לננסי ופתח שם נפחייה קטנה. בתחילת דרכו ייצר שבכות ודלתות מברזל מחושל, ובהמשך עיצב רהיטי מתכת וחפצים אחרים שנועדו לייצור המוני.

אי-אף-פי

עבודתו של פרובה היתה תמיד חפה מקישוטים בניגוד לעבודותיו של אביו, ועד מהרה התמקדה בשימושיות בלבד. "לא היה לו שום עניין באסתטיקה", אומרת קתרין קוליי, האוצרת השותפה של המחווה. "מה שהגדיר את עבודתו היה התפקיד שלה ותו לא". אבל פרובה האמין בעקרונות היסודיים של אסכולת ננסי, והרבה להזכיר את החשיבות שייחס אביו ל"ייצור תעשייתי לקהל רחב".

המחווה בננסי נעשית בתקופה שבה האידיאלים של פרובה עומדים בצל המעמד המפתיע שהוקנה לו לאחר מותו בתור חביב שוק האמנות והעיצוב. האם האיש שראה בעצמו "אנרכיסט במובן חיובי" היה מרוצה מהעובדה כי הרהיטים שעיצב לבתי ספר ולמפעלים נמכרים במכירה פומבית בתור פריטי אספנות? סביר להניח שלא.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל; ערך את העמוד: אבנר שפירא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו