בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדברים שיעשו את החורף

האוצר של תערוכת "פופ-ארט דיזיין" בגרמניה לא מאמין בריהוט נוח

העיצוב והאמנות הטמיעו יחד את תרבות ההמונים, אומר מתיאס שוורץ-קלאוס, שאצר את התערוכה במוזיאון ויטרה

4תגובות

למעלה מ‑20 שנה עובד מתיאס שוורץ-קלאוס במוזיאון העיצוב של ויטרה בגרמניה, ובכל פעם שהוא הולך מהמשרד שלו לחדר השירותים הוא עובר ליד מוצגים שונים מאוסף המוזיאון, בהם פריטי ריהוט פיסוליים, ספוגיים וגדולים, של מעצבים איטלקיים משנות ה‑60 וה‑70. "תמיד רציתי לחקור את הקשר בין אמנות לעיצוב בתקופה הזאת, והרהיטים האלו הזכירו לי את הפסלים של קלאס אולדנבורג", מספר שוורץ-קלאוס בשיחת טלפון. "גם לגבי פריטים אחרים מאוסף המוזיאון, כמו כורסת המרשמלו של ג'ורג' נלסון או כמה מהרהיטים שעיצבו צ'ארלס וריי אימס, היתה לי תחושה שהם הקדימו יצירות אמנות שהופיעו שנים לאחר מכן כחלק מהפופ-ארט".

הדיאלוג בין עיצוב לאמנות, שלפי שוורץ-קלאוס אפשר לראות בו אחד המאפיינים המרכזיים של אמנות הפופ, יעמוד במרכז התערוכה "פופ-ארט דיזיין", שתיפתח בשבת, 13 בחודש, במוזיאון העיצוב של ויטרה. בתערוכה שאוצר שוורץ-קלאוס יוצגו כ‑140 עבודות, כמחציתן פריטי עיצוב ומחציתן יצירות אמנות, והיא התערוכה המקיפה הראשונה שמוקדשת לנושא ועומדת על התפקיד המרכזי שמילא העיצוב בזרם האמנותי. לצד מוצגי ריהוט יוצגו בתערוכה עטיפות אלבומים, מגזינים, סרטים ועיצובי פנים, של אמנים כמו אנדי וורהול, ג'ספר ג'ונס, רוי ליכטנשטיין וקלאס אולדנבורג ושל מעצבים כמו צ'ארלס אימס, אקילה קסטליוני, ג'ורג' נלסון, אטורה סוטסאס וגאטנו פשה.

הבחירה בפופ-ארט אינה מקרית: הוא נחשב עד היום לאחת התנועות האמנותיות המשמעותיות ביותר שקמו מאז מלחמת העולם השנייה, ומשקף את פולחן הסלבריטיז, את הפריחה של תרבות הצריכה ושל תקשורת ההמונים. התנועה החלה לחלחל לחיי היומיום בעידן שלאחר המלחמה וממשיכה גם היום להשפיע על החברה המערבית. היא קיבלה את שמה בשנות ה‑60 המוקדמות מידי מבקר האמנות האנגלי לורנס אלווי.

שתי הדיסציפלינות, האמנות והעיצוב, שעד אז היו די נפרדות, נקשרו זו בזו ולדבריו של שוורץ-קלאוס אפשר יהיה לעקוב בתערוכה אחרי המוטיבים המשותפים לשתי הדיסציפלינות. לדוגמה, יוצגו מעצבים שעובדים עם אסטרטגיות אמנותיות כמו ציטוט, קולאז' ואירוניה, ומולם אמנים שעושים שימוש בתהליכי ייצור תעשייתי ובאובייקטים אנונימיים של שימוש יומיומי.

באמצעות שילוב של מוצגים משני התחומים, תציע התערוכה לא רק תמונת מצב של מה שהיה אלא גם תובנות חדשות. היא תראה איך היה העיצוב שותף שווה ערך בדיאלוג עם הפופ-ארט, ובמקרים מסוימים, לדברי שוורץ-קלאוס, אף הוביל אותו. בו בזמן תמחיש התערוכה איך רבים מהחפצים היומיומיים בעיצוב הרדיקלי של שנות ה‑60 היו למעשה ביטויים מובהקים של תנועת הפופ. פרספקטיבה זו רלוונטית גם כיום, אם בוחנים את מערכת היחסים של תרבות הצריכה עם העיצוב והאמנות.

התחלה של פופ-דיזיין

התערוכה נפתחת בהקדמה שממחישה איך כמה מהמאפיינים הוויזואליים של הפופ-ארט הופיעו זמן רב לפני שהתנועה זכתה לשם והכרה. כבר בתחילת שנות ה‑30 דבקו מעצבים בארצות הברית בתפיסה חדשה ומסחרית יותר של עיצוב שהעניקה חשיבות רבה יותר לפרסום ולאיכויות ויזואליות. במקביל, התגבש העיצוב כתחום אוטונומי וכדיסציפלינה חדשה, והפך לזרז ומקור לרעיונות אמנותיים חדשים.

אפשר לראות זאת למשל בכמה מפריטי הריהוט של צ'רלס וריי איימס או של ג'ורג' נלסון, שנתפסו יותר כפסלים, או בעבודה של אלכסנדר ג'ירארד שכיוון את עצמו לתרבות הפופולרית בעיצובי הטקסטיל והפנים שלו. באירופה לעומת זאת אימצה חברת אוליבטי סגנון פופ לכרזות המכירה שלה החל בשנות ה‑50 המוקדמות, והמעצב האיטלקי אקילה קסטיליוני פיתח פיתח בהשראת מרסל דושאן רהיטים ממוצרים תעשייתיים רדי-מייד.

שוורץ-קלאוס מציין, כי רוב אמני הפופ-ארט הנודעים החלו בשנות ה‑50 את הקריירה שלהם במקצועות עיצוב; כך לדוגמה אנדי וורהול, שיצר לעצמו שם כמאייר אופנה, וכך רוברט ראושנברג, שעבד כמעצב חלונות ראווה. בבריטניה קמו תנועות כמו "הסיטואציוניסטים" שחיפשו קשרים חדשים בין אמנות, אדריכלות ועיצוב, ומיזגו דיסציפלינות אלה בתערוכות רדיקליות, עם אמנים כמו ריצ'רד המילטון שפיתח שפה ויזואלית חדשה.

"אפשר להגיד ששם הופיעו הניצנים למה שהיום אנחנו קוראים דיזיין-ארט", אומר שוורץ-קלאוס. "זו ההתחלה של פופ-ארט ופופ-דיזיין. שם התערוכה מתחילה ­ והיא נגמרת בשיאיו של הפופ-ארט, בתחילת שנות ה‑70".

כשאתה אומר 'פופ-דיזיין', אתה מניח שיום אחד זה יהפוך למושג שאנשים ישתמשו בו כמו

ב'פופ-ארט'?

"ניסיתי דווקא להימנע בתערוכה משימוש במושג פופ-דיזיין מכיוון שתופעת הפופ איפיינה את התפתחות שני התחומים גם יחד, עיצוב ואמנות. עוסקים משתי הדיסציפלינות ניסו לבטל את הגבול ביניהן".

מה היה יותר חשוב למעצבי הרהיטים שמוצגים בתערוכה ­ הנוחות או האסתטיקה?

"ללא ספק האסתטיקה, הדימוי, המשמעות. הפונקציונליות היא לגמרי משנית במקרים האלו. בכורסת המרשמלו היה אמנם איזה טיעון שניסה  למצוא רציונל בתהליך היצור התעשייתי של הכריות או במודל הכלכלי של ייצור הספה, אבל בעיני זה צירוף מקרים או טיעון שהגיע לאחר ההחלטה האסתטית; זו בבירור הצהרה אמנותית. כורסת ליאונרדו של סטודיו 65 היא אמנם מודולרית ואפשר להשתמש בה בכמה דרכים, אבל לא זה היה מה שהנחה את התהליך העיצובי שלה".

מה שעוד מודגם בתערוכה הוא עד כמה היה הפופ-ארט תופעה הטרוגנית, שילוב של עמדות שונות, לא רק בצד הרעיוני אלא גם באיסטרטגיות השיווק והתצוגה. בזמן שיותר ויותר מעצבים ביקשו להציג את עבודותיהם במוזיאונים דווקא, הציגו אמנים כמו קלאס אולדנבורג ואנדי וורהול תערוכות בחנויות כלבו בניו יורק, וגרהרד ריכטר הציג את תערוכתו הראשונה בגלריה בדיסלדורף. גם חללי פנים של מגורים קיבלו לפתע טוויסט אמנותי ועיצובי. במקביל, רבים מהנושאים שהדהדו אז בתקשורת ההמונים קיבלו ביטוי אמנותי ועיצובי. כך למשל האווירה המינית של התקופה ניכרה הן ב"מרילין" של אנדי וורהול והן בספה "בוקה" של סטודיו 65, והקונפליקטים הפוליטיים מצאו ביטוי בספת "לאונרדו" של סטודיו 65 כמו גם בסדרה "מאו" של וורהול.

הביקורת על מגמת הדיזיין-ארט כיום היא שזה לא עיצוב, כי הפריטים לא שימושיים. האם גם אז שמעו המעצבים טענות ש"זה לא עיצוב"?

"מלכתחילה זה לא היה אמור להיות עיצוב סדרתי. הם מדדו את ההצלחה במונחים אחרים. המעצבים האיטלקים של שנות ה‑60 ושנות ה‑70 פנו מראש לכיוון הרבה יותר אקספרימנטלי, שכלל עיסוק בחומרים חדשים, באסתטיקה חדשה ובכיוונים אמנותיים יותר ­ שאמנם הושפעו גם מתרבות העיצוב המסחרית".

הצלחתם להפריד בתערוכה בצורה ברורה בין פריטי העיצוב ליצירות האמנות?

"הרעיון שהנחה אותי היה לא להיות נוקשה מדי. רציתי להראות את ההשפעה ההדדית של שני התחומים, ולא בדקתי מי השפיע יותר על מי, מי קדם למי. זה", הוא מסכם בחיוך, "כבר עניין לעורכי דין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו