בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איב בהאר לא משחק לפי הכללים

איב בהאר הוא אחד המעצבים החדשניים והמצליחים בעולם, עובד עם ענקיות כמו קוקה קולה, גוגל, ב-מ-וו וגם סודה סטרים הישראלית. למרות זאת גם הוא הופתע כשקונסולת משחקים שעיצב שברה שיאים בגיוס מימון ותמיכה באתר מיוחד

תגובות

ביומן של המעצב איב בהאר היה אמור 10 ביולי 2012 להיות עוד יום מלא בפגישות. בהאר, אחד המעצבים המצליחים, העסוקים והחדשניים בעולם, קם באותו בוקר בביתו שבסן פרנסיסקו ונסע למשרדו, שם התעתד להשתתף בשורה של פגישות שגרתיות. אבל מה שקרה ביום ההוא לא היה שגרתי כלל ובהאר לא ישכח אותו במהרה. הסיבה: באותו בוקר העלו הוא ושותפיו קמפיין ראשון בקיקסטארטר, אתר גיוס הכספים לפרויקטים יצירתיים, במטרה למצוא מימון לקונסולת המשחקים החדשה שלהם ­ "OUYA".

השם "אויה", כשם החברה המפתחת עצמה, משקף את טיבה של הקונסולה. האותיות OU הן ראשי תיבות של Open Universe"" - ואילו צמד האותיות YA הוא קריאה האמורה להקנות לשם תחושת משחקיות. ו"אויה" היא אכן קונסולת משחקים בקוד פתוח המבוססת על מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, דבר המאפשר למפתחים חיצוניים לשפר ולשנות אותה בקלות. מחירה הנמוך, 99 דולר, אמור להקל בתורו על ההתחרות בענקים השולטים כיום בתחום: "פלייסטיישן" של סוני, "ווי" של נינטנדו ו"אקס בוקס" של מיקרוסופט, הפועלים כולם במערכת סגורה.

בהאר מספר שגם בחלומותיו הפרועים ביותר לא דימיין באיזו התלהבות יתקבל "אויה" באמצעות קיקסטארטר. "זה לא ייאמן", הוא נזכר שלושה חודשים לאחר מכן, בזמן פסטיבל העיצוב של לונדון. "התכוננו במשך כמה חודשים, עבדנו קשה מאוד על העיצוב והתכנון ההנדסי, ובוקר אחד התחלנו לספר לאנשים על הקונסולה ומה היא עושה. זה היה קמפיין הקיקסטארטר הראשון שלי. הוא הושק בשעה שמונה בבוקר על פי שעון החוף המזרחי, וכמה שעות אחר כך פתחתי את הדפדפן במחשב שלי ואמרתי: 'ואוו, יש כאן כבר בערך 100 אלף דולר'. זה הרבה כסף, זה בטח הולך טוב".

בהאר המשיך בענייניו ובסדר היום המתוכנן. "לא חשבתי על זה יותר מדי, עניתי לאימיילים, השתתפתי בפגישות. בזמן הפסקת הצהריים חזרתי לשולחן העבודה שלי, ואז כבר הגיע הסכום שגייסנו ל‑250 אלף דולר. לא ייאמן. זה היה השלב שבו התחלתי לעקוב אחר המתחולל על מסך המחשב שלי באופן רציף יותר. חצי שעה לאחר מכן, בהפסקה הבאה שלי, הגיע הסכום שגויס ל‑370 אלף דולר. ככה זה נמשך כל היום, ובמהלך השעות שברנו כמה שיאים של קיקסטארטר".

באותו יום הצטרף תומך נוסף לפרויקט בכל שש שניות, ובהאר וחבריו הגיעו לסכום היעד שהקציבו לעצמם ­ 950 אלף דולר ­ בתוך שמונה שעות. כעבור יומיים כבר גויסו כמעט ארבעה מיליון דולר, ובסך הכל הצליחה "אויה" לגייס מיותר מ‑63 אלף גולשים כ‑8.5 מיליון דולר בתוך חודש, נתון המציב אותה במקום השני ברשימת הקמפיינים המוצלחים באתר קיקסטארטר (כיום כבר אפשר לבצע באתר החברה הזמנה מוקדמת של הקונסולה והיא צפויה לצאת לשוק באפריל 2013).

פיוזפרוג'קט

ואולם, נדמה כי מה שמרשים את בהאר יותר מכל הוא לא הסכום שגויס אלא התמיכה שקיבלה הקונסולה מקהל הגולשים. "זה היה מרתק, אבל לא בגלל הכסף. היה נראה כאילו קהילת הגיימרים רק חיכתה שיציעו לה דבר כזה. אלו אנשים שאוהבים משהו שונה, והם לא קיבלו משהו אחר כבר זמן רב. זה כמו הוליווד בשנות ה‑60, לפני צמיחת הסרטים העצמאיים והקולנוע האלטרנטיבי, כשהאולפנים הגדולים שלטו בבתי הקולנוע וידעת בדיוק מה עומד לקרות. קהילת הגיימינג התרגשה והבינה שיש פה משהו חדש. ולא רק שקיבלנו המון כסף, קיבלנו גם המון תגובות. יותר מ‑63 אלף אנשים תמכו בנו, שליש מהם כתבו תגובות".

מה למדתם מהתגובות?

"המון. לא קראתי כמובן את כל התגובות, היה מי שסינן אותן בשבילנו כדי שנקרא רק את מה שרלוונטי, אבל קיבלנו פידבק על החומרה, על ממשק המשתמש ועוד. רבים יודעים מה הם רוצים וכותבים: 'הייתי שמח אילו היה בקונסולה זה וגם זה', וזה חשוב, כי יש דברים שלא חשבנו עליהם וששינינו בעקבות התגובות.

"לדוגמה, לא חשבנו שצריך לסמן את ארבעת כפתורי הכיוונים בצבע או בצורה מיוחדים. אבל התגובות הבהירו לנו שהסימון כן חשוב, מה גם שרבים לא מבחינים בצבעים. אז הבנו גם שהצורות הן רנדומליות, ושלא משנה כלל אם זה ריבוע או עיגול, וכך יכולנו לשים את ארבע האותיות שמרכיבות את השם שלנו. כל זה הגיע מהתגובות".

חשבת שזה יצליח עד כדי כך?

"כשג'ולי אורמן, מנכ"לית אויה ומחלוצות תעשיית הגיימינג, הגיעה אלינו, היא הציעה משהו השונה מהמקובל במיינסטרים. התעשייה הזאת מונעת מכל מה ששונה ממנה להיכנס אליה. יש מפתחים ומתכנתים מעניינים שחושבים על משחקים חדשים, אבל הם פשוט לא מצליחים לבוא לידי ביטוי בתעשייה הקיימת. יש בתחום אנרגיה יצירתית עצומה שלא באה לידי ביטוי. לאורמן היתה אינטואיציה שיש מקום לפלטפורמה פתוחה שתאפשר לזה לקרות, ורוח היזמות הזאת שיכנעה אותנו".

פיוזפרוג'קט

עיצוב לעומתי

איב בהאר, בן 45, נולד בשווייץ, בן לאב טורקי ולאם מזרח גרמנייה. הוא למד עיצוב תעשייתי באירופה ובארצות הברית ולפני 18 שנה עבר לסן פרנסיסקו והקים את "פיוזפרוג'קט", סטודיו לעיצוב הפועל במגוון רחב של תחומים ובהם טכנולוגיה, ריהוט, ספורט, סגנון חיים ואופנה. עיקר פרסומו נזקף לזכות העיצוב שעשה למחשב הנישא "XO", הראשון מסוגו בעולם שמחירו 100 דולר. בהאר עיצב את המחשב בשירות ארגון "מחשב נישא לכל ילד" (OLPC), ששם לו למטרה לספק חינוך וטכנולוגיה לילדים העניים בעולם.

עם הפרויקטים האחרים שבהם היה מעורב בשנים האחרונות נמנים פרויקט מחזור לקוקה קולה; זהות ואסטרטגיה חדשה לדף הבית של iGoogle; "מיני מושן", מותג חדש למכונית המיני קופר של ב-מ-וו; כיסא משרדי מדגם SAYLשל חברת הרמן מילר ואריזה ידידותית לסביבה של חברת פומה. עבודותיו קצרו יותר מ‑150 פרסים ומוצגות באוספי הקבע של מוזיאונים ובהם מרכז פומפידו בפאריס, המוזיאון לאמנות מודרנית במנהטן ומוזיאון מינכן לאמנויות שימושיות. השילוב בין חדשנות טכנולוגית לעיצוב עובר בהן כחוט השני. "יותר משאני מתייחס לעיצוב מנקודת מבט של סטייל, אני רואה אותו במושגים של חוויות חדשניות", הוא מסביר עתה. "פיוזפרוג'קט בוחנת לא רק את הקליפה החיצונית אלא את המטרה הפונקציונלית הרלוונטית ואת החיבור הרגשי של המוצר עצמו".

"פיוזפרוג'קט" ייחודית בעוד מובן: היא עובדת על פי מודל שונה מזה של רוב המעצבים. אם בדרך כלל מעצב נשכר על ידי יזם או חברה כדי לתת שירות, בהאר עובד עם חברות במודל של בעלות משותפת. כך עשה באויה, וכך גם בהרמן מילר ועוד.

איך אתם מחליטים אילו פרויקטים לקחת?

"השאלה שמנחה אותנו היא איזה ערך אנחנו יכולים לתת לעסק הזה, מבחינת העיצוב ובכלל, ואיזה ערך אנחנו יכולים לקבל בחזרה. מאחר שאלו מודלים של שותפות, אנחנו לא יכולים להגיד תמיד כן. אנחנו מקבלים המון הצעות, לפעמים שתיים-שלוש ביום.

"קריטריון אחר הוא אם אנחנו מחבבים את היזם או את בעל החברה, כי אחרי הכל אנחנו אמורים לבלות אתו זמן רב יחד ותמיד יש עליות ומורדות ביחסים. הקריטריון השלישי הוא אלמנט ההפרעה. כמו שממחיש פרויקט 'אויה', אנחנו אוהבים להפריע ולשבש את הסדר הקיים. אנחנו חשים סיפוק כשאנחנו מגלים שעיצוב יכול לעשות את זה".

אתה קצת אנרכיסט.

"לא הייתי משתמש במלה 'אנרכיסט', אבל ב'לעומתן' בטח. ככה אני מכנה זאת, וכך פעלתי גם בפרויקט המחשב הנייד במאה דולר, שהותקף בלי סוף. כל מה שרציתי בשלב מסוים היה להראות שאפשר, במיוחד מאחר שכולם מסביב אמרו שזה לא אפשרי. כמו דוד וגולית".

מוקדם יותר השנה, בחודש אפריל, היה בהאר מעורב בהשקת מוצר נוסף שיצא נגד הסדר הקיים: "Source", המכשיר החדש של סודה סטרים הישראלית, שהושק בשבוע העיצוב במילנו. בהאר עיצב את המכשיר מחדש הן מבחינה פונקציונלית והן מבחינה אסתטית, מתוך כוונה להפחית את השימוש בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים.

השתמשת במכשיר קודם לכן?

"לפני שהתחלתי לעבוד עם סודה סטרים קיבלתי שני מכשירים במתנה בתוך שנה וחצי".

באמת? זו לא דוגמה למתנת חתונה משנות ה‑80?

"כן, אני יודע", הוא מחייך. "בקליפורניה קשה לאנשים לקנות מתנות כי הן צריכות להיות חדשות או להרגיש כמו חדשות אבל גם להיות קשורות לקיימױת. מושם כאן דגש רב על אוכל אורגני ועל תוצרת מקומית, ומהבחינה הזאת סודה סטרים היא מתנה שמתאים לתת למעצב. הכרתי את המכשיר גם דרך חברים ובני משפחה שהשתמשו בו, אבל אף פעם לא ראיתי בו משהו שהייתי שם על השיש במטבח. כשפנו אלינו חקרתי את התחום וגיליתי מוצר שהוא קצת קשה לשימוש ולהבנה, ולכן היה חשוב לנו להקפיד על פשטות השימוש. כיום ההברגה נוחה: מכניסים את הבקבוק למכשיר בדחיפה אחת ולא צריך לסובב אותו. הוא פשוט נשאב וננעל בתנועה אחת".

עד כמה חשוב שמוצר כזה יהיה סקסי, נחשק?

"ההגדרה שלי לעיצוב טוב היא שזה עיצוב המאיץ אימוץ של רעיונות חדשים. יש בסודה סטרים כמה רעיונות חדשים, כמו למשל הרעיון של קיימױת שהיא גם נגישה מבחינה כספית. רוב האנשים חושבים שקיימױת היא מותרות של עשירים. וכאן המודל הבסיסי עולה 99 דולר ­ וזה רעיון חדש. בנוסף לכך זה מכשיר פרקטי, קל לשימוש, שיכול להיות פאן ומספק גמול מיידי ­ לא צריך ללכת לחנות או לחשוב על מועד אספקה. ולבסוף, זו קיימות באיכות גבוהה ויפהפייה.

"כך גם בכיסא SAYLשעיצבנו להרמן מילר. שם הראינו איך אפשר לעשות כיסא שיהיה נוח לכולם, בחצי מחיר. הצלחנו לגרום לאנשים, לא רק לעיתונאים או לחברות, לשאול למה שאר החברות לא עושות זאת. כי זה אפשרי. התפקיד שלנו הוא לגרום לאנשים לחשוב ולהראות שהעתיד יכול להיות חיובי".

אתה אופטימי?

"מאוד. זה לא קל אבל כשאני מסתכל על הפרויקטים שאנחנו מעורבים בהם, אני חושב שדברים יכולים להפוך לטובים יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו