לא נבחרה אף הצעה ללוגו עדכני לכנסת במקום סמל המנורה

הוועדה הציבורית שמונתה לנושא החליטה כי אף לא אחת מבין חמש ההצעות הסופיות שהוגשו מתאימה להיות שפה עיצובית חדשה לכנסת. לא נמסר אם הסיבה לכך קשורה לטיב העבודות או לביקורת הציבורית שהושמעה על התהליך

יובל סער
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל סער

הוועדה הציבורית, שדנה בהצעות שהתחרו על עיצוב שפה עיצובית חדשה לכנסת, החליטה שלא לבחור כל עבודה. ההחלטה התקבלה על רקע ביקורת ציבורית נרחבת, שהתעוררה בחודשים האחרונים נגד התהליך ונגד חמש ההצעות שהגיעו לשלב הסופי.

בין המתנגדים למהלך היה גם החוקר והאוצר יורם א' שמיר - בנו של אחד מהאחים שמיר, מעצבי סמל המדינה - שאומר כי ״כאשר האבות המייסדים החליטו בשלהי 1948 על דגל ועל סמל למדינה, הם עיגנו את החלטתם בחוק. האם הסמל החדש יצליח לתת מידע על עיסוקיה של הכנסת, לבדל את הכנסת מאירועים שליליים המתרחשים בה? אי אפשר לצפות מסמל או לוגו כלשהו למלא את היעדים שהעמיד יושב הראש ל׳שפה החזותית החדשה׳ של הכנסת. דווקא חברה שסועה כמו החברה הישראלית זקוקה לסמלים מלכדים המשקפים רציפות ויציבות לאורך השנים״.

חמש העבודות שהגיעו לשלב הסופי נבחרו מבין כ-120 עבודות שהוגשו לכנסת על ידי סטודנטים לעיצוב מכל רחבי הארץ. עם חברי הוועדה נמנו מעצבים בכירים, אישי ציבור ובכירים בכנסת, ובהם פרופ' דן רייזינגר, חתן פרס ישראל לעיצוב; המעצבת רות רהט; המעצב ברוך נאה; הפרסומאי גדי מרגלית, מנכ"ל לשכת הפרסום הממשלתית; גב' חנה הרצמן, מנכ"ל עיריית חולון; מנכ"ל הכנסת, רונן פלוט, והיועץ המשפטי שלה, איל ינון, ובעלי תפקידים אחרים. כל העבודות נבחנו באופן אנונימי לחלוטין.

בתגובה לשאלה אילו שיקולים הנחו את הוועדה, מדוע לא נבחרה אף הצעה, ואם ההחלטה קשורה לטיב העבודות, למהלך הבחירה או לביקורת הציבורית שהושמעה על התהליך, נמסר מדוברות הכנסת: ״בין חברי הוועדה הציבורית שררה תמימות דעים באשר לכך שאף עבודה מבין אלו שהוגשו אינה מתאימה להיות שפה עיצובית חדשה לכנסת, ולכן גם לא נבחרה עבודה כלשהי. חברי הוועדה העלו כמה רעיונות בקשר להמשך התהליך, ואלה ייבחנו על ידי הכנסת״.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ