סמי שלום שטרית: "אני מתרגש מיהודה עמיחי, ביאליק ומחמוד דרוויש"

שנים שהוא גר על הקו של ניו יורק ישראל ועד היום אשדוד מרגישה כמו בית בשבילו. הוא חולם להחליף את ביבי נתניהו ושמח על ההשפעה המזרחית בשיח התרבותי. ראיון

חן בוקר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חן בוקר, עכבר העיר

"התרבות המזרחית עברה פריצה ענקית בדור האחרון, אבל שום דבר אינו כמו שהיה. פיתחתי תיאוריה חדשה - תמיד כשיש הגמוניה תרבותית יש 'מרכז' ויש שוליים. ההגמוניה התרבותית הישראלית הייתה במשך שנים רבות אשכנזית, חילונית ותל אביבית כשכל השאר נחשבו לשוליים. עכשיו קורה משהו אחר לגמרי - השוליים, או לצורך העניין המזרחים לא מחליפים את המרכז ובאים במקומם, הם מתרחבים פנימה למרכז. בדרך כלל המרכז אמור ל"נזול" מעט כלפי חוץ, אבל בישראל המרכז כל כך בועתי שהוא נותר בעינו ובעיקר מתגונן ב-30 השנה האחרונות. היום האינטרנט נתן לנושא 'פוש' גדול מאוד ודיברו על זה לא מעט שאין תרבות גבוהה או נמוכה או  אמת / היסטוריה אחת וניתן לחיות בשלום ואז קרה דבר נפלא, בליווי תהליכים פוליטיים שאפשר שינוי". מספר סמי שלום שטרית שמוביל את פסטיבל השירה הראשון באשדוד בשבוע הבא. » עכבר אשדוד - כל האירועים בעיר» אשדודשירה 2016  - לכל הפרטים » ערב הקראת שירה בפאבים באשדוד - לכל הפרטים» מה עושים החודש בעיר - לכל הפעילויות» הפארקים היפים של אשדוד» מדור מוזיקה עכבר העירלך כאמן היה קושי כיוצר מזרחי?"זה לא עניין אישי, אלא צריך תמיד לשאול שאלות גדולות וכלליות כמו למשל: מה מופיע בספרי הלימוד של ההיסטוריה? כיצד מתחלק תקציב התרבות? מה הפלייליסט של כל תחנות הרדיו לפני הרדיו האזורי? ואז התשובות מאוד ברורות, ההגמוניה שלטה וכדי להצליח היה צריך להיות הרבה יותר טוב מהם, ממש כמו היהודים בגלות שתמיד התאמצו להתבלט ולהתעלות על הסביבה שלהם כדי לפרוץ".

בפסטיבל "אשדודהשירה" שיתקיים באשדוד בין ה-20-26 בנובמבר, שטרית מכהן בתפקיד מנהל הפסטיבל והעורך האמנותי. "מוטי מלכא יזם את הפסטיבל הוא בעל ניסיון, ידע ויכולות והוא נרתם בצורה מדהימה. ישבתי וחשבתי על קונספט שחייב להיות אחר ושונה שלא יהיה דומה למשהו קיים או מותאם. הרעיון היה לחשוב על מקומה של אשדוד בתרבות המזרח תיכון, ליצור מפגש בין עולמות וגם לייצג את הצעירים ששוברים גבולות היום בתחום השירה. בפסטיבל יתקיימו כיתות אמן של דיקלה ועידן עמדי והחבר'ה המוצלחים של "ערס פואטיקה" ובמקביל מופע של "יגל יעקב" עם מיטב הפייטנים. העובדה שהבאנו את הקובץ של ר' אבוחצירא ומשפחתו לפסטיבל שירה במקביל לשאר התכנים זה מדהים מבחינתי". המופע הפותח בפסטיבל, "אהבה באשדודית", גובש על ידי יחד עם מיכה שטרית וחיים לרוז כמפיק מוזיקלי עם תזמורת של שבעה נגנים. "הרעיון הוא לחבר את המוזיקה לשירה, יחד עם כוכבים כמו רוני סומק, רועי חסן ועדי קיסר שלא היו יחד על במה אחת כבר שלוש שנים. בכלל הקונספט של לפתוח בשירי אהבה ייתן פתיחה רכה ונעימה. לכל משורר תהיה תשתית מוזיקלית שלרוז עיבד שילווה אותם בהקראת השירים. צפוי מופע מרגש וחד פעמי, בכלל המופעים יהיו חדשים מלבד "ערס פואטיקה", כל ההופעות יהיו הפקות מקור. מופע נוסף יהיה אשדוד אנדרגראונד בו יהיו לפחות עשרה תלמידים שעובדים על שירים במרכז לפיוט ושירה בימים אלו יחד עם שלומי חתוכה ורועי חסן להקת KGC האתיופית מקרית גת" מפרט שטרית. קשר בלתי נפרד בין אהבה לשירה. סמי שלום שטרית (צילום: אילן אסייג) המשורר והפרופסור סמי שלום שטרית (56) גדל באשדוד וחי על קו ישראל ניו יורק כבר כמה שנים. שטרית נחשב למשפיע ופורץ דרך בשדה התרבותי-מזרחי. באמתחתו כבר חמישה ספרי שירה, שלושה ספרי עיון, רומן אחד, ספר אנתולוגיה ועוד ספרים באנגלית. חשוב לשטרית לדייק שהוא לא מגדיר את עצמו כסופר אלא יותר כמשורר. "אני משורר, לא בטוח שסופר. סופר מספר סיפור ועבורי, כתיבת הרומן הייתה עבודה מאוד קשה ותהליך ארוך. אני אוהב לספר סיפורים דרך מצלמות, עשיתי שלושה סרטים תיעודיים. שירה היא צורך אצלי, אין לי באמת החלטה לכתוב שיר אלא נוצרת בי תחושה לבטא משהו".איך התחיל אצלך תהליך הכתיבה?"לפני כ-30 שנה הוצאתי את הספר הראשון שלי "פתיחה" ואז כשמישהו רצה לפרסם שיר הוא היה שולח מכתב, עם בול ומעטפה ובו שיר שהוקלד במכונת כתיבה ולחכות, שהמכתב ייפתח, שעיניים יקראו את השיר ולקבל מכתב בחזרה. בדרך כלל במעטפה חזרה קיבלתי פתק קטן בו היה כתוב: "תודה לך, לא נמצא מקום לשירך, בהצלחה"- על זה ישב התהליך הקשה של לא לוותר וההבנה שלא משנה כמה יסרבו לשיריי, יש בי צורך להמשיך לכתוב. השלב המקדים לשליחת שירים מבחינתי היה לתת לאדם קרוב, שאני מעריך את דעתו לקרוא את השירים כמו תקווה לוי ז"ל. אני אוהב לקבל ביקורת ודעות אחרות למרות שבסופו של דבר עשיתי מה שרציתי. אני מכבד את הקדמה הטכנולוגית אבל מרגיש לי שרוב הכותבים הצעירים היום לא עובדים תהליך בכתיבה, אלא שולפים מהבטן".מה הכוונה בתהליך?"שירה היא הדבר הכי אינדיבידואלי, אישי ואינטימי שיכול להיות. שירה לא נכתבת כי אתה חייב להגיב עכשיו למשהו או כי ביקשו ממך אלא לעצמך מבפנים החוצה. עם כתיבת שירה "מתבשלים"- כותבים ושמים בצד, חוזרים אליה, קוראים שוב, מוחקים משהו ומשנים, זורקים לצד ואז נזכרים שכתבנו אותה מתישהו. לי ככותב אין שום כפתור ללחוץ עליו כדי לפרסם, כמה שיותר מהר או כדי לצבור "לייקים".מי היה לך להשראה?"ארז ביטון היה לי השראה מגיל מאוד צעיר. תמיד אהבתי שירה ואת השיר הראשון שלי כתבתי לדעתי כשהייתי בבית הספר היסודי. כשקראתי את ביטון לראשונה הייתי בן 17 בערך וחשתי כאילו הוא כתב על הבית שלי. היה לי נוח בין הדימויים והמילים שהוא תיאר ויחד עם זאת קיבלתי תחושת הקלה על זה שאני יכול לכתוב על סבא וסבתא שלי ולזורק פה ושם מילה במרוקאית. אני מתרגש גם מיהודה עמיחי, ביאליק ומחמוד דרוויש וקראתי הרבה משוררים "שחורים" אמריקאים והם נתנו לי את היכולת לפרוץ. התחברתי אצלם לתחושת הגאווה ואפילו פרסמתי תרגומים שלהם, כאילו נכתבו מתוך ליבי".מעורר השראה. ארז ביטון (צילום: אילן אסייג) שינויים בעידן הטכנולוגי היום, בעידן הטכנולוגי המתקדם, הרבה אנשים שמפרסמים תכנים שכתבו ברשתות החברתיות, לעיתים שולחים אותם לפרסום עם שגיאות כתיב, או כותבים מיד אל תיבת הטקסט ומפרסמים, לא זאת בלבד אלא שבשנה האחרונה זכו הרבה כותבי רשת להגיע אל 'טופ' רשימת רבי המכר בישראל בסיפורים קצרים שכתבו. בניגוד לתופעה הזו, הוצאה של ספר שירה לצורך העניין כרוכה אצל שטרית בדרך ארוכה.יש הרבה שכותבים היום, בעיקר ברשתות החברתיות. איך מקבצים שירים לספר?"שירה תמיד תהיה פופולארית, בכל מקום כולם כותבים וקוראים. ברמה האישית, אני לא ממהר לשום מקום ויחסית מאוד איטי. אני כותב שירים, לפעמים הם באים ב"קבוצות" בעקבות חוויה מסוימת או טיול במרוקו, אבל זה לוקח שנים אצלי עד שאני מוצא את החוט המקשר שמאחד בין השירים לכדי ספר, כשש שנים בממוצע".הוא ממשיך ומסביר "השירה בישראל הולכת באותו הכיוון מאז שנות ה- 50' בהן נתן זך עשה שני דברים עיקריים: האחד, הנמכה והנגשה של השפה מ"שמיים לארץ" ושינוי הנושאים עליהם כותבים. אם בעבר השפה הייתה גבוהה וארכאית ומבחינת הנושאים הייתה על קהילה, משפחה והאומה נעשה מהפך ושירה הפכה לאישית יותר, בשפה שלא בוררת מילים אבל עדיין חידתית ותמציתית (אחרת מה מבדיל אותה כשירה?!) ולפעמים היא אפילו מליצית או נוטה יותר לסלנג. אם להשוות את השירה למוזיקה, זה כמו לדעת לנגן מוזיקה קלאסית ומתוך הידע וההבנה המעמיקה לבחור לנגן רוקנ'רול".שירה שלא משתנה משנות ה-50. סמי שלום שטרית (צילום: אילן אסייג) שירים באשדודית

האהבה לאשדוד ניכרת בטקסטים, בספרים, בפוסטים בפייסבוק ובכל דרך שרק מתאפשרת לו, "אני בעיקר אוהב את החום האנושי. אשדוד מרגישה לי כמו בית. גרתי שנים רבות בחו"ל וגם בתל אביב אבל יש באשדוד סביבה מוכרת. כשהגעתי למרוקו למקום בו נולדתי הרגשתי מאוד נוח, זה היה מדהים ולמרות שלא הכרתי אף אחד באמת זה המקום היחיד שהרגיש לי מוכר, כמו אשדוד. אני אוהב גם את הים מאוד ואת השפה האשדודית".את הספר "שירים באשדודית" כתב שטרית לעצמו, כיוון לעולמו האישי והפרטי אולם היה מודע שברגע שבחר בשם הזה לספרו, ימצאו הרבה אנשים קווים דומים לביתם ולתחושות שהם גדלו מתוכן. "המון שירים שיש להם קהלים שונים. יש לי שירים שהולחנו זה העביר אותי לממד אחר לגמרי והתחושה הייתה כאילו אני מקשיב למשהו שהוא כמעט לא שלי, שמישהו נתן לזה פרשנות שונה. את השיר הראשון שלי הלחין שם טוב לוי, השיר- "צומת בחורף". מיכה שטרית ביקש ממני כתוב שיר למוזיקה של חנניה אברג'יל (להקת שפתיים) וזה היה עבורי אתגר לכתוב מילים בעברית למוזיקה מרוקאית. השיר נכנס לפרויקט "עבודה עברית" שכלל ארבעה דיסקים והציג שירים מוכרים בביצועים חדשים", מספר שטרית. המופע "שירים באשדוד" מתקיים מעל לחמש שנים ולוקחים בו חלק שמעון מימרן, ג'וני קורן, אדם מדר וכמובן שטרית בעצמו. מימרן שלח מייל לשטרית ואמר לו שהכיר את ספרו, אהב והתחבר אליו ושהוא יחד חבר טוב רוצים להעלות מופע מוזיקלי שלם ושאל לדעתו. שטרית, כמובן נתן לו אור ירוק לעשות כרצונו. לאחר כשנה הם הזמינו אותו למופע הבכורה שהתקיים בלבונטין 7, בו ביצעו 12 שירים מתוך ספרו והביאו אותו לדמעות בעיניו מהתרגשות. "זו הייתה תחושה אחרת לגמרי, להגיע מבלי להיות מעורב בתהליך ההפקתי, לשבת בשורה הראשונה ולקבל על מצע מוזיקלי מקסים שירים שאני כתבתי", מסביר שטרית ומוסיף: "היו כאלה ששאלו מדוע זו אינה מוזיקה מזרחית. מבחינתי זה הכי חזק שיכול להיות, כי אני כתבתי ב"שירים באשדודית" על עצמי, על החוויות שלי ועל אשדוד וזה הפך להיות ישראלי ואנשים רבים מגיעים, מתרגשים ובוכים. אני מאחל את המעבר הזה משירה לבמה עבור כל משורר". ולסיום, מה החלום שלך לעתיד?"להחליף את ביבי (צוחק) וברצינות, איני יודע אם זה חלום אבל חשוב לי להשפיע על דעת קהל ולהיות מעורב פוליטית. אנשים הפכו להיות מזמן כבשים או בובות על חוט ואני מקווה שאוכל לשנות כמה דברים".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ