טרנסג'נדרים כדוגמנים: קיבוע סטיגמות או פריצת דרך

לקטלוג האביב שלו בחר בית הכלבו הניו־יורקי היוקרתי בארניס דוגמנים טרנסג'נדרים. האם היוזמה הזאת מציבה אותו בחזית המאבק לפתיחות מגדרית, או שזה לא יותר מצעד ציני, האופייני לעולם האופנה?

שחר אטואן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שחר אטואן

מי שמכיר את עבודתו של הצלם ברוס ובר, יזהה בקלות את החוט שקושר יחד את הדיוקנאות בשחור־לבן שצילם לקטלוג האביב של בית הכלבו היוקרתי בארניס. הבחור השרירי נטול החולצה, שבידו כדור פוטבול, הבחורה דקת הגזרה, שלובשת שמלת קיץ אוורירית, ובן זוגה האתלט הלבוש במדי שחקן כדורגל אמריקאי, הזוג הצעיר - נער שחור ונערה לבנה - שמחבק גבר ואשה קשישים בהעמדה משפחתית רשמית: כל אחד מאלה הוא פיסה בפסיפס האמריקנה הנוסטלגי שמפיק הצלם האמריקאי הנודע. אלא שכדי להבין טוב יותר את סדרת הצילומים הזאת שיצר ובר נדרש עיון נוסף, מדוקדק יותר. והעיון הזה, המבט שיבחן את הלסת החזקה של בחורה נאה או את המסגרת הרכה של פניו של צעיר, יבהיר שלא לחינם נבחרה לקטלוג הכותרת “אחים, אחיות, בנים ובנות": המצולמים כולם הם טרנסג'נדרים, כלומר נשים וגברים שלא נולדו ככאלו (לפחות על פי נתוניהם הפיזיים). 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ