מכת בכורות

גרא דוידי חושב שלרקום בימינו זה אבסורד. בגלל זה הוא עושה את זה

גרא דוידי * בן 35 * אמן רב תחומי * גר בתל אביב

מאי פלטי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאי פלטי

מי אני?

ימיו של גרא דוידי נראים כמו רצף אסוציאטיבי של צבעים, מראות, דימויים וחזיונות. הבוקר שלו מתחיל בחמש, אחרי קפה שחור וסיגריה, כשהוא יוצא לפגוש סוחרים שמביאים בגדי וינטג׳ לבסטת הווינטג׳ והיד שנייה שברשותו, פעם בכיכר דיזנגוף וכיום במתחם גבעון. ״הבחירות שלי יהיו בדרך כלל פריטי משי, קימונואים, רקמות ולבוש בעבודת יד״, הוא מספר. ״וגם מותגים מכל הזמנים״. פעמיים בשבוע הוא שם, בימי שלישי ושישי, בשעות תשע עד שש. בשאר הזמן הוא מלקט סחורה ומתעסק ביצירה. בימים אלה הוא עובד על סדרת ציורים בשמן, כותב שירה ועוסק בעבודות רקמה, כמו הבגד שאיתו הצטלם. ״אני עובד על בגדים קיימים ובשיתוף פעולה עם הבגדים של נטלי ווקר, בניסיון לבדוק אם אפשרי בכלל לרקום בימינו. זו עבודה אטית, סיזיפית ונטולת הקשר כלכלי. לרקום בתל אביב זה אבסורד. לכן אני עושה את זה״. כשהיה חבר בלהקת הרקדנים של המוזיקאית קארמה שי, הופיע איתה וגם הכין לה תלבושת למסיבה של שבוע האופנה בשנחאי. ״זה היה בגד גוף של מגן דוד, שמכסה את האיברים האינטימיים, ובכל יתר הגוף הוא שקוף. בהמשך יצרתי עבורה בגד להופעה בהיכל התרבות שהיה עשוי שלשלאות שריחפו מעל הגוף וקשרו את המיקרופון אליה״.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ