מה חסר בתערוכת האופנה המקומית של מוזיאון ישראל

תערוכות האופנה הגרנדיוזיות שוברות קופות בעולם, וגם במוזיאון ישראל קפצו על העגלה עם תערוכה מושקעת שמנסה לסקור את האופנה המקומית לדורותיה. האם אפשר לעשות זאת בלי שמלות כלה, בגדי ים ומעצבים פלסטינים? לא בטוח

שמלה של ליאורה טרגן, וברקע עיצובים של נועה רביב
שמלה של ליאורה טרגן, וברקע עיצובים של נועה רביבצילום: אוליבייה פיטוסי

בשבוע שעבר נפתחה במוזיאון ישראל התערוכה "מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי", התשובה הישראלית לתערוכות הגרנדיוזיות ששוברות את קופות המוזיאונים בעשור האחרון. החל מאלכסנדר מקווין, דרך כריסטיאן דיור, עזאדין אלאייה ודיוויד בואי — האופנה הולכת ומקבלת הכרה ממסדית כצורת אמנות שלגיטימי לדון בה ובהשתקפות תמורות תרבותיות בה, והופכת ליצרנית תורים מפותלים מהדרגה העליונה. ולראייה, שתיים מתוך חמש התערוכות הפופולריות ביותר בתולדות 150 שנותיו של המטרופוליטן בניו יורק, הן תערוכות אופנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ